סובב לו סובב לו
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 25 פברואר 2008 בשעה 14:18
שוב אני.
מרגישה לא מחוברת, באה והולכת…
מחפשת עבודה, רוצה לחזור לתחום, ופתאום כבר לא בטוחה מה התחום.
לצערי בגלל אופי ההשכלה שלי (הרבה לימוד עצמי + עוד כמה קורסים במכללות נחשבות אבל בלי תואר "אקדמאי" טפו)
לפעמים יוצא שיש לי חוסרים קטנים בידע (וגם ברושם שזה עושה).
עצם זה שבחרתי לעצמי מה מעניין אותי ללמוד ומה לא לפעמים בא לנשוך אותי ברגל.
לא אוהבת נשיכות ברגל.
קצת באוזן, בגב.. אתם יודעים, ברגיל.. לא ברגל 
קצת מלחיץ להיות "תלוי באמצע", מחכה לתשובות, חושבת האם לשאול עוד שאלות
אם לנסות עוד מקומות. אם לחכות.
בינתיים AllJobs ואנכי חברים די טובים, ופתחתי בקשרי יזיזות עם WinWin ..
שיהיה בהצלחה.
- שלח אל -
- Del.icio.us -
- Meneame -
- Digg - Technorati Favorites - StumbleUpon
תגובה מאת אדר
התגובה נכתבה ביום שני, 25 פברואר, 2008 בשעה 18:12
נשמע מוכר וומן.
זה באמת דומה לסיפור חיי רק שאני וויתרתי מראש על כל עניין האקדמיה,מאותן סיבות של ברירת קורסים וכ'ו לא שאני לא יכול להתמודד עם זה אני יכול אבל בעצם מה יתן לי תואר - זה יוביל אותי לבוס מנייאק שימצוץ את דמי בעבור חופן דולרים, כמוך , כמו כולם.
ואת מכירה אותי זה לא אני , אני פרילנסר … אחד כזה שמוצא לבד ומסתדר … לפעמים למעלה ולפעמים למטה , וגם את כזו רק עם קצת יותר שכל ישר וקצת פחות עסקים משפחתיים.
למען האמת זה הדבר ביחידי שמחזיק אותי בחיים ומרים אותי למעלה מעל אחרים שלומדים ועובדים קשה, אך אני מודה שאני עובד קשה מהם. וזה ישתלם! עובדה אני חי טוב. ממש טוב
וכן גם לי יש קונפילקטים של לקום וללכת לעזוב הכל להמציא עצמי מחדש, וגם אתן לך דוגמה טובה לכך:
הבוקר נחתתי במדינת ישראל לאחר שבועיים של פורענות אינסופית בתאילנד, הבחור שביקרנו הוא ישראלי שחי שם כבר 15 שנה באי קופנגן שהולך והופך להיות האיביזה של המזרח, ההשקעות העסקיות צוברות שם תשואות של מאות אחוזים בשנה ואני לא צוחק איתך, יש לי מספרים עלויות ורווחים.
האיש כולה מוכר תכשיטים של עבודות יד כל מיני צמידים וחארטות אחרות, ויש לו רשת של כבר 3 חנויות שכאלו רק בקופנגן והוא הולך להתרחב מאוד בשנים הקרובות כלומר לפתוח עוד 6 חנויות כאלו בתאילנד שמוכרות זבל (פשוטו כמשמעו) להמונים.
האיש הטוב הזה הציע לי לנהל 2 חנויות שהוא הולך לפתוח בשנה הקרובה בשני איים שנקראים קוטאו (איפה שצללתי ) וקו סאמוי
בואי נגיד שזו ההצעה הכי מפתה שקיבלתי בכל 27 שנות חיי
אז אם בקונפליקטים עסקינן… הנה לך אחד כבד..
אבל ביננו .. בארשבעי נשאר בארשבעי 
תגובה מאת DuVash
התגובה נכתבה ביום שלישי, 26 פברואר, 2008 בשעה 5:25
חופשי בארשבעי נשאר בארשבעי… אבל מה עושים בתור אחד כזה?
חוצמזה שלדעתי תוכל לעשות שם חיל.. אתה כריזמטי, טוב על העיניים כמו שאומרים - וזה תמיד עוזר במכירות.
מעבר לזה אתה ישראלי - שזה גם קלף חשוב במכירות לפראיירים מחו"ל (כמו שאתה יודע), וב-נ-ו-ס-ף (ואחרי אני מפסיקה עם המחמאות, שלא תרגיש יותר מדי טוב) אתה חכם ומוכשר ומנוסה מספיק לנהל כאלה דברים.
אני אומרת, ותחשוב גם על הקשרים של המשפחה שלך שם - למה לא לנסות?
אצלי זה באמת קצת פחות עסקים משפחתיים (מחכה לירושה כמו כל המוזנחים),
ומקווה ששכל ישר באמת ישנו שמה.
אתה גם יודע שאני אחת מאלה שמאד אוהבים להמציא את עצמם מחדש, ולטייל ולהיות בכל מקום לפי המקום. ככה חיים אם תשאל אותי.. אבל אל, אפחד לא שואל אותי 
מה שכן, אם תעשה את זה, ואם זה יעבוד, ואם תפתח אפילו עוד חנויות - קרא לאחותך שתעשה שם רשת מחשבים או תבנה לך אתר או משהו, כן?
תגובה מאת אדר
התגובה נכתבה ביום שלישי, 26 פברואר, 2008 בשעה 6:16
ממN במידה וזה יקרה אז סבוב חבובה.
אבל זה חלום שאני לא בטוח שאגשים כי אחרת יתנכרו אלי כאן בארץ
ואני לא רוצה לטרפד לעצמי עתיד מתוק
תגובה מאת DuVash
התגובה נכתבה ביום שלישי, 26 פברואר, 2008 בשעה 14:23
בארץ…? עתיד…? מתוק..??
תגובה מאת אדר
התגובה נכתבה ביום רביעי, 27 פברואר, 2008 בשעה 1:25
מזאת אומרת
ברור שרק בארץ עתיד מתוק
כמובן שאפשר לצאת גם למקומות אחרים לאתנחתות של כמה חודשים כמו נגיד איזה אי טרופי בארץ סיאם.
אבל אין לי ארץ אחרת, לא יודע מה איתך,לחיות בחו"ל זה נחמד,תרבות,חוויות נוף אחר ואנשים חדשים אבל אני תמיד מרגיש שם לבד גם כשאני ביחד עם אנשים פשוט יש משהו בארץ שאין לי במקום אחר… אני מסתדר בכל מקום.. אבל רק בארץ אני מרגיש כמו בארץ…
זה הבית שלי
החברים החיבור והרגשת השייכות שזה הכי חשוב לי!
גינה להשתין בה כל החיים!
ואגדיל ואומר שלדעתי בארשבע תהייה ביתי לעוד שנים רבות !!! ומכאן אכבוש את העולם
וסליחה על פרץ הציונות הצדקני, זה תמיד קורה לי כשאני חוזר מגני עדן טרופיים
שליחת פינג מאת עשן גאה 4.0 » בין קליק לקליק
התגובה נכתבה ביום רביעי, 27 פברואר, 2008 בשעה 16:54
[…] עבודה, לימודים, מירוצים ופיצוצים (בשביל החרוז!). אבל כן, פה זה הבית.. זה […]
תגובה מאת אדר
התגובה נכתבה ביום חמישי, 28 פברואר, 2008 בשעה 1:04
אני עדיין תוהה…
באיזו נימה "זה" נאמר?
הכל אותו החרא בכל מקום … רק התפאורה שונה… החיים נראים אותו דבר אלא אם כן אתה אדם לא שגרתי , ואז החיים יהיו מטורפים ולא משנה היכן תהייה.
אני פשוט מעדיף לחיות איפה שאני מכיר את ההצגה ויותר קרוב לצלחת מאשר לחיות בסרט אחר אבל מי יודע..
מותר ללכת להופעות מידי פעם בבמות אחרות.
תגובה מאת DuVash
התגובה נכתבה ביום חמישי, 28 פברואר, 2008 בשעה 2:03
מה זאת אומרת באיזו נימה? פה זה הבית?
פשוט ככה, פה זה הבית…
