נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 27 פברואר 2008 בשעה 16:29
זה תמיד מתחיל במיילים, בדיקה, מחיקה, ובמקרים מועטים גם תשובה.
הקפה עדיין חם, אני מתיישבת ומתחילה… הפורומים של המחירון, Ynet, ו TvTorrents נפתחים
באוטומט יחד עם המייל. לוקח כמה שניות אמנם כי הטורנט מעלה בקצב (כדי שאני אוכל להוריד בקצב)
כן, מסתבר שכשאת נותנת גם לאמא שלך וגם לחמותך (
) את השמשתמשסיסמה שלך לאתר הן טוחנות
את הקרדיטים בקצב על עונות שלמות של עקרות בית ודוקטורים למיניהם, ככה שכשאת רוצה להוריד פרק
מסכן של Family Guy, או The L Word את יכולה לחפש את החברים שלך, וקודם תעלי לנו משהו כלבה
כי כל היום את רק מוצצת.
בחדשות בינתיים (זו תמיד מתבררת כטעות לקרוא אותן, אבל מה לעשות, צריך לא?) יש אנשים שעצובים על
כך שעמרי שרון נכנס לכלא. כמו שלמדנו פשע אינו עילה מספקת לכליאה. למה קצב, רמון והרבה אחרים לא,
ועמריקי הקטן כן? ועוד כשאבא שלו בבי"ח, ומאז שעלתה התלונה נגדו הוא היה עסוק בצדקה ועזרה.
זה ידוע שפושעים לא מנסים להציל את עורם, הוא פשוט תמיד רצה לעשות את זה ואף פעם לא היה לו זמן.
אבל האמת שמחר הייתי חוננת אותו, ועוד מאה אחרים, ועוד כמה ערבים עם דם על הידיים רק כדי שדברים
כאלה לא יקרו אף פעם. באחד הקליקים גם היה כמובן יונתן שהיום בדיוק כתב בהקשר על החברים הטובים ועל
ההצעה הנידחת (שמישהו ישרוף כבר את המסמך) 892 בין השאר. הסעיף השני הוא האהוב עלי, כמו שנאמר
"נה לכם יא ש"סניקים, נראה אתכם מרעידים את זה!"
לדעתי בשלב זה כבר אמורה לצוץ איזושהי הודעת אזהרה בראש של כל אחד ואחד מאיתנו ברגע שעולה איזשהו
ש"סניק לאיזשהו דוכן, בכל מקום שהו ומשמיע איזושהי הצהרה.. לא משהו הזוי כמו אלה, משהו פשוט, ישיר,
וקלאסי - This does not compute
או אפילו - You're typing but you're not making any sense
מה שכן, חייבים לתת להם קצת קרדיט, לדת בצורה כללית אפילו. איך הם מצליחים למרות הכל לשמור על בסיס
מאמינים כזה גדול, בכל הדתות. איך שיטת האגדות וההפחדה עובדת, שיטת הצנזורה והעיוות לצורך.. מדהים.
כיום ככה אני מחלקת בין בני האדם שהתפתחו לאלו שלא כלכך. אלו שלא כלכך מסוגלים עדיין להאמין בכל זה.
אלו שכן - וללא קשר לחינוך דתי או לא, כולנו למדנו את התנ"ך מכל כיוון, החל מהגן ועד סיום התיכון ולפעמים
גם אחרי (בר אילן מסכנים
) - אלו שכן הבינו בשלב מסוים שאלו אגדות וזהו, כנגד ההפחדה, השכנוע, הצנזורה
וההרתעה של אלו המעוניינים לשמור על מעמדם ומעמד מפלגתם בציבור (או במלים פשוטות - לעצמם על התחת).
עוברת לקניות באתר של שופרסל.. בחיל ורעדה כל פעם אני חייבת לציין.
מאז התחקירון של ואן דר גראף אני פשוט מפשפשת בציציות של כל קבלה, וזוכרת בדיוק מה קניתי מהאתר.
אצלי זה בא במשלוח אז לך תדע.. אולי יותר קל להם לפברק כי אני רחוקה. והשליחים.. אוי אוי.. כל משלוח שני
אני מתקשרת להתלונן עליהם, אולי בסוף מישהו יזרוק עלי..משהו..
וזהו.. פייסבוק, עוד מיילים, הבלוג הזה, בלוגים אחרים.. כל יום בתקווה שמחר יהיה משהו יותר טוב, משהו שישתנה
לא בהכרח משהו ספציפי, רק שינוי - עדיף לטובה (כי כבר נמאס מהשינויים לרעה). יציאה מהשגרע של עוני, שואה
גנבים, אנסים, רמאים, עבודה, לימודים, מירוצים ופיצוצים (בשביל החרוז!). אבל כן, פה זה הבית.. זה נכון. 
קטגוריות: חוק חוקה וחוקים, אקטואלי, מצחיק אותי, חינוך, עברית, חפירות, חדשות, שחרור קיטור
נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 15 פברואר 2008 בשעה 14:39
נו?
אז מי עשה פאדיחות ולא השיג דייט לאתמול??
סתם סתם, גם לשבת ולשפשף בבית זו אהבה..
אני מרגישה לגבי אתמול בערך כמו שאני מרגישה לגבי ערב השנה החדשה (סילווסטר, לישראלים.. ) - סיבה למסיבה!
כבר מתחילת השבוע אני מרגישה התרגשות קלה.. יש חגיגה.. יש סיבה לצאת, לחגוג (די בטוח שזה בגלל שיש בתזוג).
למי אכפת מהי בדיוק, העיקר שיש!
בכל מקום יש מסיבות לכבוד העניין, הטלוויזיה הרדיו והעיתונים רק מציעים מבצעים לוולנטיינ'ס
ורק מדברים על וולנטיינ'ס (העצות הרומנטיות של אחמדינג'אד לכבוד יום האהבה!) עד שבא להקיא מהמתיקות
והורוד שפתאום ברגע עוטף את הכל מתוך איזו הנחה (מטופשת!!) שורוד גורם לדברים להראות לבביים.. או משהו.
אני חייבת לעצור רגע ולציין - הכתבה האהובה עלי, מנענע - אהוב את המחשב שלך לכבוד יום האהבה
למי אכפת ממשביתי השמחות שטורחים כל שנה להסביר שזה היה נזיר אנטישמי,
וזה היה בוגד מתנצר, וזה היה ככה וזה היה ככה… ספרו למישהו שאכפת לו.
לפני מאות שנים היתה גזענות.. חדשות מרעישות, שמישהו יביא לי משאף.
בכלל, כל הזמן הזה שעכשיו בזבזתם בלספר לי מי הוא היה ולמה אתם מסתייגים.. יכלתי להיות עכשיו
לבושה ובדרך החוצה. איתכם, אם הייתם סותמים את הפה המצטדק הזה לשניה.
אני ביליתי את יום האהבה (למי שמתעניין) בריב. לא קשור לחג עצמו אבל עדיין ריב ארוך ומייגע
שאמור היה להסתיים בצהרי היום אבל הצלחנו עם קצת מאמצים לגרור אותו עד הלילה, ורק אחרי
שיצא רשמית הנזיר וולנטיין מהאיזור הסכמנו להשלים. ככה מורדים באמת! 
הוחלט לחזור על זה גם בשנה הבאה.
קטגוריות: מצחיק אותי, עברית, יחסים, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 6 פברואר 2008 בשעה 2:01
זה מס' תגובות הזבל שכרגע נמחקו לבלי שוב.
מה שכן, בגלל שלא חשבתי מראש על זה שיכול להיות שיסוננו תגובות לגיטימיות
אני מתנצלת מראש ,ואם משהו נעלם - אתם מוזמנים להודיע בכל הדרכים המקובלות
(יוני דואר לא יתקבלו, זה עושה כינים)
לילה מבורך, ואל תשכחו - אם יש שריפה בבית תמיד אפשר לזרוק את התינוק מהחלון
קטגוריות: מצחיק אותי, אקטואלי, מחשבים, עברית, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שלישי, 27 נובמבר 2007 בשעה 11:14
למה אתם מתכוונים?
יום שלם? ממש מהתחלה ועד הסוף?
אתם אומרים לי שיום שלם אני לא אוכל להכנס לפייסבוק?!
אה לא, הבנתי, אני אוכל אבל אני אבחר לא לעשות את זה… ודאי..
כן כן, מסתבר שמישהו לקח את כל עניין פייסבוק מאד קשה, קשה מדי (סביר להניח אם אתה מגדיר את עצמך כ"מכור לפייסבוק"),
ואני לא מדברת על הסורים שחסמו את האתר בגלל "חשש מהשפעה ישראלית".
אותו אדם החליט שכדי להלחם בתופעה הזו - שאלפי חבר'ה כאלה עברו לגור כבר בתוך האתר, חושבים שפוקים (Poke)
זה הפעמון של הדלת, ושחבר אמיתי לא גורם לך לקום מהכסא כדי לדבר איתו - צריך יום גמילה מיוחד, בצורה מאורגנת
וכמובן - דרך פייסבוק - כי רק ככה המכורים האמיתיים יעשו את זה. פייסבוק דברו ואירועיו קדושים המה.
מתוך דה-מרקר:
ההנחיות להשתתפות באירוע כוללות התחייבות של משתתפים לא להתחבר לפייסבוק או לבצע פעולות באתר החל מחצות. בנוסף, כל אחד מהמשתתפים יתבקש להסיר את תמונת הפרופיל שלו למשך אותו היום, ובמקומה לשים את לוגו האירוע על מנת לסמן עצמו כמשתמש הלוקח חלק בפעילות. בסיומו של היום תפתח קבוצה בפייסבוק תחת השם "שרדתי יום ללא פייסבוק" שתעסוק בהשלכות היום.
אינעל הבוק..
אז מה? מכורים? תהיו שם? אכפת לכם?
בינתיים 12,000 איש הגיבו לעניין (אישית קיבלתי הזמנה וגם נרשמתי למרות שאני מבקרת שם פעם בשבוע בערך)
שזה המון אנשים, ולא משנה אם רק כמה אלפים מתוכם קוראים לעצמם מכורים ואישרו הגעה - עדיין המון.
באמת לא ברור לי איך אפשר להתמכר לאתר הזה. אולי כמויות הזמן שלוקח להעלות את העמודים של החברים
עם כל האפליקציות המוזרות שלהם הוא מה שגורם לכך שאנשים מאבדים כ"כ הרבה זמן בישיבה על האתר..
את זה אני יכולה להבין..
…או שאולי זו הסיבה..?
ובנימה שונה ומשעשעת.. צעירים שונאי להקת טוקיו-הוטל פרצו הלילה למערכת ישראבלוג ומחקו משם בלוגים
וטקסטים מבלוגים של מעריצי הלהקה, והכל בשם מלחמת טעמי המוזיקה.
הפירצה כמובן נסתמה כבר, הבלוגים שוחזרו וישראבלוג מפיצים הודעות הרגעה לכל עבר, בתוספת הבטחות נקם
(יש לנו את ה IP שלכם היהיהי…) .
** לפני הכל - מי שנכנס לקישור של Ynet - שימו לב לטוקבקים, אותי הם מאד שיעשעו**
עכשיו, עד כמה שכל העניין משעשע אותי - כי באמת התעללות במעריצים פופיסטים אכן משעשעת אותי
(אפילו מעבר לטעם המוזיקלי, עצם ההערצה הזו - בן אדם תתעורר!) זה נתפס אצלי כבריונות..
יותר מאשר מתיחה (כי ידוע שאפשר לשחזר בלוגים בישרא אז המעשה נראה קליל יותר), יותר מאשר חלק ממאבק מסוים.
אני כמעט בטוחה אפילו שסתם כמה חבר'ה ישבו להם ביחד וצחקו על טמטומם של מעריצי הלהקה
(כמו ששונאי להקות עושים), ופתאום עלה להם הרעיון - בואו נמחק להם הכל! זה יהיה מצחיק..! ספק שהיתה
פה איזו מחשבה יותר עמוקה מזו (מדובר בחבר'ה בני 13-16 בערך בנוסף..), ספק שהם בכלל חשבו על
נזק כלשהו שיכול להגרם מעבר למחיקת הבלוג.
יכול להיות שאם הייתי חלק מהקהילה המדוברת הייתי חושבת אחרת לגמרי, אבל מכיוון שאני לא זה נותן לי
את החופש להגיד שלדעתי כל המעשה הזה הוא בריונות של כתה א' וזהו.
למרות שמבחינת טעם מוזיקלי אני מניחה שהצד המשחית הוא הצד שאליו הייתי מצטרפת, המעשים נראים יותר
כמו בכתה א' שמישהו מצייר ציור יפה יותר משלך אז אתה קורע לו את הדף.. אולי צצו יותר מדי בלוגים
פרו-טוקיו-הוטל אז הם התעצבנו..
מצד שני, מדובר פה באנשים שפתחו בלוגים כדי לדבר על כמה שהם שונאים את הלהקה הזו - אז הקיצוניות פחות מפתיעה
יותר פתטית, אבל פחות מפתיעה.
קטגוריות: אקטואלי, מצחיק אותי, עברית, רשת, חדשות, חפירות
נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 9 נובמבר 2007 בשעה 15:40
המדריך לנהג הישראלי מובא לכם באדיבות האחת, שאצלה מצאתי את המסמך הנהדר הזה, שפשוט מסביר את כל מה
שכל הזמן אמרתי שמפריע לי.. ובכן אני מצטערת, זו אכן היתה טעות שלי - אתם בסדר!
נפל לידי המסמך עם החוקים והנה הוא כאן אחרי כמה שפצורים (מותר לי לא? זה מלפני ארבע שנים…!)
- הכביש הוא שלך, של אבא שלך ושל אמא שלך. התנהג בו כחפץ ליבך.
- הנתיב השמאלי, כמו בבריטניה, נועד לנסיעה איטית של 75 קמ"ש בדרך בין עירונית.
- אם נהג מאחוריך, בנתיב השמאלי, מהבהב לך כי ברצונו לעקוף, אל תזוז. השאר בנתיב השמאלי והאט
למהירות 60 קמ"ש לכל היותר. כאשר הנהג יתייאש וינסה לעקוף אותך מימין, עבור מיד לנתיב הימני.
- אין צורך לאותת במעבר בין נתיב לנתיב. זה סתם אוכל חשמל, וגם הרעש של הווינקר מעצבן.
- כאשר אתה בתוך המכונית, אתה מוסתר מעין כל. לכן, ניתן לחטט באף ברמזור, גם כשיש לידך רכבים אחרים.
רצוי לבחון את האוצר שחפרת מהאף. זכור! נגב את המוחטה על החולצה ו/או המכנסיים, להשגת אפקט מלא.
איש אינו רואה אותך, כאמור.
- הכביש הוא פח הזבל שלך. השלך כל חפץ מיותר מן הרכב אל הכביש, רצוי תוך כדי נסיעה, כדי שלא יישאר לידך לכלוך.
הרכב הוא ביתך! שמור על נקיונו.
- מומלץ ורצוי להשליך סיגריות בוערות מהחלון בנסיעה לילית. זה עושה אחלה זיקוקי דינור.
- לכלב תמיד עדיפות על בני אדם, ולכן הושב אותו תמיד במושב הקדמי, עם החלון פתוח, כדי שתהיה לו רוח,
כמו שהוא אוהב.
- החנייה לצורך קניית סיגריות בפיצוציה נחשבת כמקרה חירום, לכן מותר לך לחנות בכל מקום שתרצה.
רצוי ברחוב סואן, תוך כדי עיכוב התנועה, כדי שידעו שאכן מדובר במקרה חירום.
- המדרכה היא מקום החנייה האידאלי - יש הרבה מקום ואין סיכוי שידפקו לך את האוטו.
- כל לובש מדים כחולים הוא איש רע, שיש לו משהו אישי נגדך. קח זאת בחשבון.
- אוזנייה לסלולרי רק מגבירה את הקרינה שמגיעה למוח. דבר ישירות לטלפון, זה הרבה יותר בטוח.
- במידה ובעוד 10 ק"מ הנך צריך לפנות שמאלה מן הכביש המהיר - אל חשש! עבור לנתיב השמאלי
(אם מאיזושהיא סיבה אינך שם כבר) וסע במהירות נמוכה עד הפניה.
- הנהג השני תמיד אשם, ונוהג פחות טוב ממך. התייחס אליו בהתאם!
- נהיגה בכביש מהיר היא הזמן הטוב ביותר לסדר את השיער, לתקן ליפסטיק ולמרוח מסקרה.
נצלי את המראות המותקנות ברכב, הן מאפשרות לך מבט מכל הכיוונים, להופעה מושלמת!
- יש לצפור לנהג שלפניך עוד לפני הופעת האור הירוק, ע"מ למקד את תשומת ליבו, כדי שלא יתעכב ויעכב גם אותך.
- אל תקח טווח בטחון של זמן לפני פגישה. תמיד אפשר לחתוך ולנסוע 140 קמ"ש. שב בבית, שתה עוד כוס קפה.
יהיה בסדר!
- כאשר רכב שנמצא לפניך מאותת לך כי ברצונו לעבור לנתיב שלך, האץ מייד, וסע לצידו, כך לא תאפשר לו את המעבר.
- אם התבלבלת בבחירת הנתיב (למשל, אתה צריך לפנות ימינה בצומת, אולם נסעת בנתיב השמאלי), אל חשש -
עכב את כל התנועה על ידי כך שתחתוך לנתיב הימני. אל תשכח לסמן לנהגים שבנתיב זה באמצעות תנועות ידיים מוגזמות
וצפירות עזות. אם עכבת את התנועה, וגרמת לאנשים לפספס רמזור, לא נורא. יהיה עוד ירוק אח"כ,
העיקר שאתה תמשיך בדרכך.
- כאשר עוצר אותך שוטר על עבירת תנועה, הכחש עד צאת נשימתך.
- תלה כמה שיותר פריטים מקשקשים, מרעישים וגדולים על המראה האחורית. זה יעשה לך נעים בעין,
ויסיח את דעתך מהכביש המשעמם.
- אם החלונות והמראות שלך לא רועדים בזמן שאתה משמיע מוזיקה באוטו, הגבר את הווליום והרם את הבסים.
אל תשכח לפתוח את החלונות, למען ייהנו כולם מהלחנים המשובחים שאתה נוהג להאזין להם.
- ככלל, אתה לא עושה עבירות תנועה והינך הנהג המושלם. ושאף אחד לא יגיד לך אחרת.
קטגוריות: מצחיק אותי, עברית, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 4 נובמבר 2007 בשעה 16:11
במהלך שיטוטי בעדכוני הרסס מאתר Blogs Gaze מצאתי את הפוסט הבא שגרם כמובן לקרקורים רבים מצידי
בעיקר בגלל "הערות המשוררת" אז החלטתי לחלוק (וזו גם עוד דרך בשבילי לעשות Bookmark)
כמובן שזה גם קשור לזה שאני תמיד שמחה לראות את הטמטום בחוק החרדי מוקצן עד כדי כך..
מה חוץ מזה? בשעה זו ממש נחתך בולבולו הצעיר של הג'וניור לבית משפחת (הפחת) עמיר - בואו כולנו נישא תפילה
למען רבי קצר רואי ובעל פרקינסון במצב מתקדם.
כמו שידענו מראש הגיעו לזירה כל מיני פעילי ימין לתמוך בזכותו של המחבל לעשות לבנו ברית, ויותר עצוב
שגם ידענו מראש שיגיעו רק כמה עשרות\מאייה של פעילי שמאל (או סתם אנשי מצפון מיליטנטים) להתנגד..
למה אני לא באתי?
- עבודה
- אחרי נסיונות קודמים למדתי לא להתעסק עם המשטרה, ולעמוד בצד בטוח לא הייתי יכולה, כי לפי מה שנראה
לא נעשה יותר מדי כדי לעצור את העניין בפועל - וזה היה מעצבן אותי שם יותר מהכל. אז עדיף.
- עד כמה שהנושא מעצבן אותי באמת שלא מספיק אכפת כדי לעצור הכל ולסחוב את עצמי דרך אי אילו פקקים
לבית כלא כלשהו כדי לעמוד עם שלט כמו אימפוטנט מצד אחד עם יפי נפש שחושבים שצריך לתת לערבים חצי
מהארץ, ומהצד השני עם פעילי ימין\ דוסים\ תומכי עמיר שמבט אחד עליהם מעלה לי את הלחץ דם לרמות
מסוכנות.
בקיצור, שיהיה במזל טוב (אני מניחה), ואם אפשר ולרבי יהיה זמן.. תעשה גם את יגאל בדרך, טוב?
וגם אם אפשר ששאר האסירים שם יעשו את יגאל - זה יהיה מצוין…!
בתודה מראש
דובש.
קטגוריות: פוליטיקקה, מצחיק אותי, אקטואלי, עברית, חדשות, רשת, שחרור קיטור