נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 2 יוני 2008 בשעה 14:35
כן כן, שלום שלום עדיין בחיים
לפחות בינתיים.. מסתבר שעבודה יכולה לקחת הרבה מהזמן (והחשק) לשבת מול המחשב..
לא רק, לשבת מול המחשב ולכתוב.. זה אומר שצריך לעבוד את הלשחק
לעבור את הלקרוא..
לעבור את הלמחוק ספאמים ושאלות נובים מהפורום…
וגם להיות לבד.
אני יודעת, מוזר, אבל זה המצב.
רק רציתי להגיד שהכל בסדר, מצוין אפילו
(בין השורה למעלה לשורה הזאת עבר שבוע + צננת מזגנים קשה אבל עדיין!)
אל תדאגו - הכל בסדר, וגם כשאני לא פה זה סך הכל אומר שאני במקום אחר ;)..
קטגוריות: עברית, אקטואלי, עבודה, חדשות, חפירות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 5 מרץ 2008 בשעה 3:45
בתור תולעת אינטרנט מוצהרת, אני בטוחה שכולכם (כן, תולעים חברות יקרות שלי) שמעתם על ההצעה
המגוחכת-מטופשת-מסוכנת לסינון אתרים - 892 (הכנס אקורד דרמטי כאן)
הרגועים והאופטימיים שבינינו שחררו לאויר העולם הצהרות כמו "שטויות זה יפול בשניה" או "סתם עושים רוח כלום לא יצא מזה"
הדאגנים יותר מיהרו לגנות, אבל בהסתייגות - "סביר להניח שזו פראנויה, אבל…"
כבר היו אנשים שקמו והסבירו לכולם כמה רע יכול להיות, ואם תלוי בש"ס סביר להניח שהולך להיות.
כמה זו רק דוגמה קטנה וחלק קטן מהשתלטות שהיא גדולה בהרבה יותר. כמה הם כרגיל עובדים על כל העדר בעיניים
חלקנו הגבנו לזה בהגיון מסויים, וחלקנו (כן, אני) בעיקר בעצבים על עוד יוזמה נצלנית צבועה ומחוצפת של
יקירי המדור (תואר חדש נולד) ש"ס.
את מספר הדיונים שערכתי עם אנשים בנושא כבר קשה לי לספור, והאמת גם לא רלוונטי - כי לא היה אחד שהיה בעד ההצעה.
בשום צורה. לא היה אחד שקם ואמר שאולי כדאי, שרוצים לשמור עלינו. היה אחד שאמר שסך הכל צריך להתקשר זה לא נורא.
וגם זה לא עבר לו בשלום (הכנס פרצוף שטני כאן).
בואו ננסה קצת הגיון פשוט Shall we?
אבל הנה הכתה לנו המציאות בפנים וההצעה המשוקצת עברה קריאה ראשונה וכולם קפצו על הרגליים.
אני מסכימה לגמרי עם הגלוב - הפאשלה היא שלנו. שלנו כעם, ושלנו כאנשים חופשיים כל אחד לעצמו.
גם את מה שאביעד כותב אני מבינה, וכמובן מזדהה קצת, אבל זה כבר פונה יותר אל הצד הרגשי אצלי (כן, יש כזה!)
שנעלב קצת בזמני מצעד הגאווה. שלא הבין אז איך אנשים לא ראו שזו רק התחלה, שמדובר באנשים שנותנים להם אצבע
והם רוצים את כל היד - כי תמיד הם היו ככה.
הצד שהיום גם לא מבין איך יכול להיות שהדבר הזה עדיין קיים, אבל מבין לגמרי למה העם עדיין עיוור לזה.
כי גם הם (אנחנו) ככה. לכן ש"ס יכולים להרשות לעצמם לדחוף לנו שקרים - בגלל שאנחנו נותנים להם.
אנחנו מעדיפים לתת את הכח בידיים של מישהו אחר במקום לקחת אחריות על עצמנו.
הורים מעדיפים להגיד "שמישהו אחר יעשה את זה" במקום לחנך את הילדים שלהם בעצמם,
לפי הערכים שלהם (בהנחה ויש להם ערכים ודעות משלהם).. המורה אשמה.. הבית ספר, החברה,
הטלוויזיה, הספרים, המוזיקה, ההומואים ו-האינטרנט!
הם אשמים
אנחנו? אנחנו רק גידלנו את הילד, מאיפה לנו מה הוא קלט שם בחוץ בעולם האפל והאכזר, הרי לנו
אין שום קשר אליו מהרגע שממנו הוא יוצא מהרחם. אין לנו שום השפעה או יכולת,
מי אנחנו סך הכל? ההורים שלו..?
ובתשובה - כן! ההורים שלו!!!!
נורא קשה לתפוס, סתם ככה בתור בן אדם, איך זה שכל מי שאתה מכיר מבין שההורים הם
אלו שצריכים לחנך את הילדים שלהם, ושברגע שיהיה חינוך בסיסי אפילו כבר יהיה יותר טוב.
חינוך לזה שאלימות זה רע, חינוך לזה שמכבדים את ההורים ובכלל מבוגרים (במיוחד ובמיוחד כאלה שעברו
מלחמות עולם ומי אתה יא חתיכת חרצף בן 15 שתרים עליו או על כל חלש אחר יד?!),קשה לדעת שכולם
מסביבך יודעים את זה ועדיין לראות את המדינה מתנהלת כמו שהיא.
כל בלוגר שיצא לי לקרוא, וגם ברוב הקישורים שהבאתי כאן מגיעים למסקנה שזו הבעיה. זה הבסיס.
חינוך הוא גם לבלות טיפה זמן עם הילד שלך, לראות מה הוא עושה, לעשות איתו דברים במקום להגיד
זה טכנולוגיה-זה קשה לי. זו הסיבה שלילדים היום אין כבוד לכלום - לא מלמדים אותם וככה זה נראה,
ומורה שצריכה להשגיח על 40 תלמידים בחיים לא תוכל לשבת עם הבן שלך ולהסביר לו דברים כאלה,
תודות לכם ההורים גם להעניש אותו היא לא יכולה יותר. איפה הסמכות? איפה הגבולות?
הילדים של היום כבר כלכך מפחידים את ההורים (משריצים אימפוטנטים שכמותכם) שהם מעדיפים
פשוט לזרוק מעצמם את האחריות. וזו בדיוק הדרך אחורה. כנראה גם אותם צריך לחנך.
נ.ב - יש פה הרבה לינקים היום, והם כולם חשובים לטעמי מבחינת מידע או מבחינת מה שהם מביעים. הכל מומלץ
ואחרון חביב - אתר המאבק בהצעה לסינון אתרים - למעקב והשתתפות, וגם קבוצת הדיון בגוגל. אפ על הרגליים!
קטגוריות: חוק חוקה וחוקים, חינוך, זכויות, אקטואלי, פוליטיקקה, מחשבים, עברית, שחרור קיטור, חפירות, חדשות, רשת, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 25 פברואר 2008 בשעה 14:18
שוב אני.
מרגישה לא מחוברת, באה והולכת…
מחפשת עבודה, רוצה לחזור לתחום, ופתאום כבר לא בטוחה מה התחום.
לצערי בגלל אופי ההשכלה שלי (הרבה לימוד עצמי + עוד כמה קורסים במכללות נחשבות אבל בלי תואר "אקדמאי" טפו)
לפעמים יוצא שיש לי חוסרים קטנים בידע (וגם ברושם שזה עושה).
עצם זה שבחרתי לעצמי מה מעניין אותי ללמוד ומה לא לפעמים בא לנשוך אותי ברגל.
לא אוהבת נשיכות ברגל.
קצת באוזן, בגב.. אתם יודעים, ברגיל.. לא ברגל 
קצת מלחיץ להיות "תלוי באמצע", מחכה לתשובות, חושבת האם לשאול עוד שאלות
אם לנסות עוד מקומות. אם לחכות.
בינתיים AllJobs ואנכי חברים די טובים, ופתחתי בקשרי יזיזות עם WinWin ..
שיהיה בהצלחה.
קטגוריות: עברית, עבודה, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 15 פברואר 2008 בשעה 14:39
נו?
אז מי עשה פאדיחות ולא השיג דייט לאתמול??
סתם סתם, גם לשבת ולשפשף בבית זו אהבה..
אני מרגישה לגבי אתמול בערך כמו שאני מרגישה לגבי ערב השנה החדשה (סילווסטר, לישראלים.. ) - סיבה למסיבה!
כבר מתחילת השבוע אני מרגישה התרגשות קלה.. יש חגיגה.. יש סיבה לצאת, לחגוג (די בטוח שזה בגלל שיש בתזוג).
למי אכפת מהי בדיוק, העיקר שיש!
בכל מקום יש מסיבות לכבוד העניין, הטלוויזיה הרדיו והעיתונים רק מציעים מבצעים לוולנטיינ'ס
ורק מדברים על וולנטיינ'ס (העצות הרומנטיות של אחמדינג'אד לכבוד יום האהבה!) עד שבא להקיא מהמתיקות
והורוד שפתאום ברגע עוטף את הכל מתוך איזו הנחה (מטופשת!!) שורוד גורם לדברים להראות לבביים.. או משהו.
אני חייבת לעצור רגע ולציין - הכתבה האהובה עלי, מנענע - אהוב את המחשב שלך לכבוד יום האהבה
למי אכפת ממשביתי השמחות שטורחים כל שנה להסביר שזה היה נזיר אנטישמי,
וזה היה בוגד מתנצר, וזה היה ככה וזה היה ככה… ספרו למישהו שאכפת לו.
לפני מאות שנים היתה גזענות.. חדשות מרעישות, שמישהו יביא לי משאף.
בכלל, כל הזמן הזה שעכשיו בזבזתם בלספר לי מי הוא היה ולמה אתם מסתייגים.. יכלתי להיות עכשיו
לבושה ובדרך החוצה. איתכם, אם הייתם סותמים את הפה המצטדק הזה לשניה.
אני ביליתי את יום האהבה (למי שמתעניין) בריב. לא קשור לחג עצמו אבל עדיין ריב ארוך ומייגע
שאמור היה להסתיים בצהרי היום אבל הצלחנו עם קצת מאמצים לגרור אותו עד הלילה, ורק אחרי
שיצא רשמית הנזיר וולנטיין מהאיזור הסכמנו להשלים. ככה מורדים באמת!
הוחלט לחזור על זה גם בשנה הבאה.
קטגוריות: מצחיק אותי, עברית, יחסים, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 6 פברואר 2008 בשעה 2:01
זה מס' תגובות הזבל שכרגע נמחקו לבלי שוב.
מה שכן, בגלל שלא חשבתי מראש על זה שיכול להיות שיסוננו תגובות לגיטימיות
אני מתנצלת מראש ,ואם משהו נעלם - אתם מוזמנים להודיע בכל הדרכים המקובלות
(יוני דואר לא יתקבלו, זה עושה כינים)
לילה מבורך, ואל תשכחו - אם יש שריפה בבית תמיד אפשר לזרוק את התינוק מהחלון
קטגוריות: מצחיק אותי, אקטואלי, מחשבים, עברית, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 3 פברואר 2008 בשעה 17:56
אוף כמה הלבן לבן הזה עושה אותי מאושרת! תנו לי עודדדדד!
הנה כמה דוגמיות נחמדות מהסופות של שבוע שעבר
חלק מהצפון, חלק דרום, חלק מירושלים… תודות ל NRG, YNET, וחברים טובים..
קצת תמונות קיטש בשביל ההתחלה…
רחבת הכותל מושלגת
תמונה שגורמת לך לרצות לאמץ פרה..
מצודת הורדוס (ההרודיון) בגוש עציון מכוסה בלבן
תמונות מושלגות - היום שאחרי בערד
הרים הרים ושלג..
ואם כבר בדרך, אז גם נאחל יומולדת שמח לקלינגר, שחוגג היום את היותו כמעט זקן
אז שיהיה לו המון מזל טוב וחגיגות ושמחה, וכמובן המון ברכות וחום ואהבה ממני.
כן, זה הכי חשוב, ברור!
וכמו השלג - עד שנה הבאה… 
קטגוריות: אקטואלי, תמונות, עברית, Fun, חפירות, חדשות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 1 פברואר 2008 בשעה 3:11
שלוש בלילה… אלו השעות היחידות שיש לי מחשב
בחיים לא פינטזתי על לאפטופ (פויה!!!) כמו שאני מפנטזת עכשיו..
פייסבוק..! אני מתגעגעת לפייסבוק..! How is that possible..?
ועוד לא התחלתי בכלל לבכות על המשחקים שלי.. גלובל שלי שיחק כלכך יותר
טוב מאצלי..
אייי… פוסטים קשים השבוע
לילה טוב לכל בית ישראל, וגם לאלה שלא מפה..
מיד, הצצה לפרק הבא..!
בפרק הבא:
זה ישראל חבר'ה!!
..ערד, לא פחות ולא יותר..
זאת ועוד - מחר 
קטגוריות: מחשבים, תמונות, עברית, רשת, חפירות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שלישי, 4 דצמבר 2007 בשעה 16:04
חנוכה!!!!!!!
החג האהוב עלי בכל השנה, והנה הוא כאן…!
עוזר שהתאריך העברי של היומולדת שלי הוא בנר ראשון של חנוכה.. עוזר
עוזרות הסופגניות (בלי ריבה - חלאס עם הגוּוּ (Goooo למתקשים) החם הזה!),
הנרות (Note to self - לקנות חנוכיה!), והשירים, אבל מעל הכל זה החג שלי שלי שלי
החג שבו נולדתי ובגלל זה אני טוענת עליו בעלות (בעיות..? מישהו?) וזהו!
והוא בחורף. עוד שני אגודלים למעלה וחיוך מרוצה 
קטגוריות: עברית, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 2 דצמבר 2007 בשעה 15:00
וואו..
טוב, קשה לקרוא לזה שהעבר חזר לרדוף אותי, זה יותר שאני רדפתי אותו, אבל בכ"ז.
תנו לי להסביר.
בתומי נכנסתי היום לפייסבוק שלי לראות מה חדש וכרגיל לדלל קצת מרשימת האפליקציות שכל מיני
חבר'ס שלחו לי להשתעשע איתן.ככה הוספתי לי איזה משהו, התעלמתי מכמה, ופתאום ראיתי ברשימה של ה"חדשות"
שם מאד מוכר שמחובר לשם של חבר אצלי..
אהה! (אמרתי לעצמי)
מה את צועקת!? (עניתי מזועזעת)
אהה!! הנה אני אוכל אולי למצוא כמה אנשים חשובים מהעבר..! (תרועת נצחון)
אז זה התחיל מהחברה הכי טובה בחטיבה,לחברה הכי טובה ביסודי+חטיבה, ומשם פתאום כאילו
נפתח בפני עולם חדש..!
עולם חדש- ישן.
פתאום גיליתי שלכל החברה שלי מהיסודי (כן, עוד לא הגעתי בחיפושי החברים לשלבים מאוחרים יותר) יש את
כל הכתה כמעט בחברים..!
הו ג'וי!
כלכך הרבה פרצופים מוכרים, שמות שמעלים זכרונות כלכך ישנים.. פשוט כיף לראות אותם.
כיף לראות שהם פה, כיף להגיד שכאילו שומרים על קשר (כן, זה קטע מרכזי שעוד לא הפנמתי בחיים - שמירה על קשר)
כיף לראות שהבחור שהייתי הולכת איתו מכות חי היום בארה"ב ועובד באיזו חברת הייטק, כיף לראות
חברה טובה מצליחה במה שהיא אוהבת, כיף לראות את כולם גדולים.
שם אחרי שם הם פשוט קפצו לי מול העיניים, ועדיין יש כמה וכמה שלא הוספתי כי לא הייתי בטוחה שהם
באמת מי שאני חושבת שהם, או לחלופין, שהם ישמחו מהבקשה.
אבל זו לא הנקודה.
אני חושבת שמצאתי משהו טוב בפייסבוק, משהו באמת טוב, לא סתם להוסיף את החבר'ה שממילא אתה איתם בקשר
בכל מיני מקומות אחרים כמו מסנג'ר, אלא גם אנשים שכאלה, שלא ראיתי עשרים שנה אבל איתם
גדלתי, שיחקתי, קפצתי, נפלתי - הכל, כל ההתחלות.
אז זהו, הוספתי.
תאשרו קקות
קטגוריות: עברית, יחסים, רשת, חפירות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 26 נובמבר 2007 בשעה 11:44
כן זהו עוד משחק מלים מתוחכם להפליא על המלה מיגרנה.
כמה שאנחנו אוהבים את מיגרנה… (זה גם בערך מרגיש כאילו מטוס קרב החליט להמריא לכם בתוך הראש)
תחושה עזה של ייאוש מלווה לעיתים את התקף המיגרנה, או ממלאת את הזמן שבין ההתקפים. זוהי אחת מתופעות הלוואי הפחות מדוברות אך היותר מכאיבות של המיגרנה.
אחד מהדברים הכי קשים במיגרנה, לדעתי, היא תחושת הייאוש שמתלווה אליה לעיתים. בין מיגרנות, ישנו לפעמים הפחד מהמיגרנה הבאה - במיוחד אצל מי שסובל ממיגרנות באופן יומיומי, או קרוב לזה. הפחד הזה מתגבר כשמיגרנה מתחילה ומתעצם כשהיא מוסיפה להתקדם והופכת להתקף במלוא תפארתו, ששום דבר לא מצליח לעצור אותו. וכשנגמר הפחד, מה שנשאר הוא הייאוש.
בואו נגיד לכם ככה, יש משהו בדבריו.. הציטוט הנ"ל לקוח מהאתר מיגרנה 101, שעד כמה שניתן להגדיר אותו
ככה - הוא מקור של הנאה לסובלים ממיגרנות. כתוב בעברית, מלא בהצעות לתרופות, להקלות על התופעה,
הסברים, מאמרים.. מעניין כמובן - למי שיש לו..
ולא נעבור הלאה בלי מה שיכול להיות Bright side בנושא -
אם אתם סובלים ממיגרנות בתדירות גבוהה יש סיכוי טוב שהן גורמות לשינויים במבנה המוח שלכם. זו לא ממש סיבה לדאגה, ויש אפילו נקודת אור: ייתכן שזה מקטין את הסיכויים שלכם ללקות במחלות כמו אלצהיימר וטרשת נפוצה.
אז כן היה תענוג להרים את הראש בבוקר ותוך 3 שניות לגלות שזו היתה טעות קשה. מאד.
לרוץ לשירותים (ולהבין שגם לרוץ זו טעות), לנסות להכניס את האסלה לפוקוס כדי להצליח לקלוע אליה
את מה שהבחילה הנוראית הזו רוצה להוציא. אין נורא כמו לקום ככה, ושום כדור לא עוזר, ורוב האנשים לא מבינים.
בכל מקרה, אני מתיימרת להיות אופטימית, אז הרי שאר החדשות (כמה שיהיה לי כח, אתם עושים לי להרגיש רע..
טוב לא אתם, המסך, נו תחזרו.. )
אח שלי התגייס לצה"ל במזל טוב ביום ראשון שעבר. לא בדיוק התגייס, מר גאון הדור הולך להיות בקורס של כמה
חודשים, ואז בעזרת החברים החדשים שלו לצאת להשתלט על העולם. במדים. אולי. בינתיים הבחור מרוצה
אומר שלומד המון על כל החברים הטובים מסביב שרוצים להרוג אותנו, ואני פחות מרוצה כי יש לי פחות מה לקרוא..
הפסקת חשמל סוררת שלחה את הטלויזיה שלי לאבדון. את הטלויזיה והממיר בעצם, אבל את הממיר החלפנו יום אחרי
והטלויזיה.. יקח זמן. בינתיים יש אחת אחרת 21 אינצ' - אלוהים היא נראית קטנה פתאום - עד שתחזור השניה.
מעניין אם אני יכולה לקבל על זה איזשהו פיצוי מחברת החשמל.. זו היתה קפיצת חשמל שלהם הרי.. הם מאד לא יציבים
פה - למה ה 29 אינצ' שלי צריכה לסבול!?
בכל מקרה יהיה להם איזה תירוץ בטח.. זה חורף, זה בגלל המזג אויר (ומה, זה חורף ראשון כאן?), הוא גורם
לקפיצות (אה, אז החשמל בעצם מפחד מהרוח..), זו הצריכה הגבוהה (שוב, חורף ראשון, מסכנים, לא יכלו
להיערך מראש…) שגורמת לעומסים שגורמים לקפיצות שגורמים למכשירי החשמל שלהם להשרף מבפנים
במקרה הטוב ולשרוף את הבית במקרה הרע.
לא אשמתם. עצם זה שהם מחזיקים את המדינה בביצה הימנית לא קשור לנושא כרגע, והם לא זורקים עלינו
זין רק בגלל שהם יכולים. פוי.
קטגוריות: עברית, כללי
