נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 9 נובמבר 2007 בשעה 15:40
המדריך לנהג הישראלי מובא לכם באדיבות האחת, שאצלה מצאתי את המסמך הנהדר הזה, שפשוט מסביר את כל מה
שכל הזמן אמרתי שמפריע לי.. ובכן אני מצטערת, זו אכן היתה טעות שלי - אתם בסדר!
נפל לידי המסמך עם החוקים והנה הוא כאן אחרי כמה שפצורים (מותר לי לא? זה מלפני ארבע שנים…!)
- הכביש הוא שלך, של אבא שלך ושל אמא שלך. התנהג בו כחפץ ליבך.
- הנתיב השמאלי, כמו בבריטניה, נועד לנסיעה איטית של 75 קמ"ש בדרך בין עירונית.
- אם נהג מאחוריך, בנתיב השמאלי, מהבהב לך כי ברצונו לעקוף, אל תזוז. השאר בנתיב השמאלי והאט
למהירות 60 קמ"ש לכל היותר. כאשר הנהג יתייאש וינסה לעקוף אותך מימין, עבור מיד לנתיב הימני.
- אין צורך לאותת במעבר בין נתיב לנתיב. זה סתם אוכל חשמל, וגם הרעש של הווינקר מעצבן.
- כאשר אתה בתוך המכונית, אתה מוסתר מעין כל. לכן, ניתן לחטט באף ברמזור, גם כשיש לידך רכבים אחרים.
רצוי לבחון את האוצר שחפרת מהאף. זכור! נגב את המוחטה על החולצה ו/או המכנסיים, להשגת אפקט מלא.
איש אינו רואה אותך, כאמור.
- הכביש הוא פח הזבל שלך. השלך כל חפץ מיותר מן הרכב אל הכביש, רצוי תוך כדי נסיעה, כדי שלא יישאר לידך לכלוך.
הרכב הוא ביתך! שמור על נקיונו.
- מומלץ ורצוי להשליך סיגריות בוערות מהחלון בנסיעה לילית. זה עושה אחלה זיקוקי דינור.
- לכלב תמיד עדיפות על בני אדם, ולכן הושב אותו תמיד במושב הקדמי, עם החלון פתוח, כדי שתהיה לו רוח,
כמו שהוא אוהב.
- החנייה לצורך קניית סיגריות בפיצוציה נחשבת כמקרה חירום, לכן מותר לך לחנות בכל מקום שתרצה.
רצוי ברחוב סואן, תוך כדי עיכוב התנועה, כדי שידעו שאכן מדובר במקרה חירום.
- המדרכה היא מקום החנייה האידאלי - יש הרבה מקום ואין סיכוי שידפקו לך את האוטו.
- כל לובש מדים כחולים הוא איש רע, שיש לו משהו אישי נגדך. קח זאת בחשבון.
- אוזנייה לסלולרי רק מגבירה את הקרינה שמגיעה למוח. דבר ישירות לטלפון, זה הרבה יותר בטוח.
- במידה ובעוד 10 ק"מ הנך צריך לפנות שמאלה מן הכביש המהיר - אל חשש! עבור לנתיב השמאלי
(אם מאיזושהיא סיבה אינך שם כבר) וסע במהירות נמוכה עד הפניה.
- הנהג השני תמיד אשם, ונוהג פחות טוב ממך. התייחס אליו בהתאם!
- נהיגה בכביש מהיר היא הזמן הטוב ביותר לסדר את השיער, לתקן ליפסטיק ולמרוח מסקרה.
נצלי את המראות המותקנות ברכב, הן מאפשרות לך מבט מכל הכיוונים, להופעה מושלמת!
- יש לצפור לנהג שלפניך עוד לפני הופעת האור הירוק, ע"מ למקד את תשומת ליבו, כדי שלא יתעכב ויעכב גם אותך.
- אל תקח טווח בטחון של זמן לפני פגישה. תמיד אפשר לחתוך ולנסוע 140 קמ"ש. שב בבית, שתה עוד כוס קפה.
יהיה בסדר!
- כאשר רכב שנמצא לפניך מאותת לך כי ברצונו לעבור לנתיב שלך, האץ מייד, וסע לצידו, כך לא תאפשר לו את המעבר.
- אם התבלבלת בבחירת הנתיב (למשל, אתה צריך לפנות ימינה בצומת, אולם נסעת בנתיב השמאלי), אל חשש -
עכב את כל התנועה על ידי כך שתחתוך לנתיב הימני. אל תשכח לסמן לנהגים שבנתיב זה באמצעות תנועות ידיים מוגזמות
וצפירות עזות. אם עכבת את התנועה, וגרמת לאנשים לפספס רמזור, לא נורא. יהיה עוד ירוק אח"כ,
העיקר שאתה תמשיך בדרכך.
- כאשר עוצר אותך שוטר על עבירת תנועה, הכחש עד צאת נשימתך.
- תלה כמה שיותר פריטים מקשקשים, מרעישים וגדולים על המראה האחורית. זה יעשה לך נעים בעין,
ויסיח את דעתך מהכביש המשעמם.
- אם החלונות והמראות שלך לא רועדים בזמן שאתה משמיע מוזיקה באוטו, הגבר את הווליום והרם את הבסים.
אל תשכח לפתוח את החלונות, למען ייהנו כולם מהלחנים המשובחים שאתה נוהג להאזין להם.
- ככלל, אתה לא עושה עבירות תנועה והינך הנהג המושלם. ושאף אחד לא יגיד לך אחרת.
קטגוריות: מצחיק אותי, עברית, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 4 נובמבר 2007 בשעה 12:05
כן, זה לא יכול להיות טוב.
לא כתבתי כבר קרוב לשבועיים לדעתי. היה קצת בלאגן, והאנרגיה כמובן הופנתה בעיקר להרג חסר מחשבה
ופחות לניתוח, כתיבה וניסוח.
נתחיל בידיעה די טריה ודי מדכאת - Jaws החתולה של אחי חולה.. 
למי שלא מכיר (כן, אני יודעת שכולכם) מדובר פה בחתולת אנגורה צעירה, בת שנתיים בערך, יפיופה, שטנית,
ענקית ושתלטנית (כמו כל חתול שמכבד את עצמו) וכבר כמה ימים שהיא לא אוכלת, לא שותה אלא אם כן זה
בא באינפוזיה, ולא עושה צרכים.. מה שכן, להקיא לא אכפת לה.
עכשיו, מכיוון שהיצור השטני הזה שנא את הכלבה שלי מההתחלה (שזה גם די מובן) הידיעה הזו לא עוררה אצלי
יותר מדי רגשות.. עצם זה שכל המשפחה שלי בדכאון מהעניין, ובמיוחד אחי (שהוא הכי מעניין אותי במשפחה הזו)
זה מה שקשה לי איתו. במיוחד כשאני יודעת שחיות לא כלכך אמורות לחלות, אז אם הן כן חולות המצב ממש ממש
לא טוב.. מקווה שיהיה טוב, חתולה חזקה, מטפלים בה.. אינשאללה 
ידיעה שניה (ואיך אפשר בלעדיה) - הברית של הבן של הבןזונה. כולם יודעים על מי אני מדברת. מניחה שרובכם
לא מבינים איך כל זה קרה, איך אחרי שכל משפחת עמיר שמחה וחגגה על כך שילד אמור להוולד ביום השנה לרצח
וככה זה תוכנן (שמישהו יגיד לי שלא), ואת הברית שלו יעשה בתאריך הלועזי.. ושמו בישראל (כמה אירוני) - שלום.
Just makes you wanna go Aaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaaagh!!!
איך ידענו מראש, והרבה מראש ולא עשינו כלום?
איך לא נעשה כלום למנוע את העניין הזה, למנוע את הצחוק הזה שאנחנו עכשיו חוטפים בפנים, ואת החגיגה
שהולכת להיות בדיוק היום בשעה שלוש בצהרים. הלוואי ויחתוך לו הכל. הלוואי וכל משתתפי העצרת מאתמול
יצעדו לכלא לחסום את כניסת המשפחה (זה הולך להיעשות לפי מה שאומרים אבל אני בספק שתגיע לשם מסה
"קריטית" של אנשים… מסה כזו שכל השוטרים במדינה לא יצליחו לעצור אותה מלמנוע מהעמירים להכנס.. )
אומרים שעדיף ככה, שאם היו עושים את הברית בחוץ אז היו חייבים לשחרר את יגאל ל"אירוע".. אני לא חושבת
שאנחנו חייבים משהו ליגאל. אדם שלא מתחרט על מעשיו, ועוד מקבל את כל הצ'ופרים הרגילים (ועוד כמה) אין סיבה
שיבין מה עשה רע.. אז למה לצ'פר עוד?
היה יכול להירקב שם בפנים ושאשתו (שממילא עושה הכל בעצמה, בטח גם את הילד) תדאג לברית.
**** למי שלא יודע יש למשפחת עמיר מן מטריד שכזה, שעכשיו יצא בהצהרה שהילד בכלל שלו.. כמה מבדר 
לוּ רק, זה מה שאני אומרת. רק תן שיהיה שלו, תן שיגאל ירקב לו וזה יהיה הסוף של המשפחה המשוקצת הזו,
ובכלל.. למה לא לעשות בדיקת דם (כמקובל בכאלה מקרים ששניים אומרים שהם האבא) וככה אולי לדחות את
העניין ביום..? ****
בכלל, עלו לי כלכך הרבה דרכים לאיך לדחות את הלידה, את הברית, מה שלא יהיה רק שלא יקבלו את רצונם
מודה - לא כל הדרכים הכי הומניות. אבל אני לא רואה למה למישהו שהוא לא בן אדם מגיעה הומניות..
טוב די, זה מעצבן אותי יותר מדי כל העסק הזה.
ידיעה שלישית תגיע אחר כך, אחרי שאני ארגע מהעניין הזה של הברית… חוץ מזה חפרתי מספיק לבינתיים לא?
קטגוריות: זכויות, אקטואלי, פוליטיקקה, תמונות, חוק חוקה וחוקים, עברית, שחרור קיטור, חפירות, חדשות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום חמישי, 30 אוגוסט 2007 בשעה 16:15
- למי שלא שם לב עדיין שיניתי את שם הבלוג (במטוס זעיר ללא טייס)..! קבלו את - עשן גאה 4.0
אם מישהו שואל את עצמו למה, אז ככה.
- לימודי המתמטיקה בעיצומם, אני כבר לא יודעת ימיני משמאלי ושוב כמובן נמאס לי מהמשחק הזה.
מי שאחראי לכל עניין ה log\ln , סינוסים ומשוואות פולאריות מוזמן לגשת לקבלה, באמת, אני רק רוצה לדבר..
- יהונתן פרסם גרסת בלוג לעבודת הסמינר שלו - נורמות ביטוי בבלוגוספירה הישראלית.
נא לקרוא, יש בוחן על החומר בשבוע הבא.
- בלוגרית אחת כבר הוזהרה בקשר לכך שהיא הולכת להופיע ברשימת ה- BlogDay שלי.
תהליך איתור ארבעת הנוספים נמצא בעיצומו
- פתאום במכה אחת חזרו להן מחלת הפוליו וקדחת הנילוס - רבותי ההסטוריה חוזרת, הבו לי אקליפטוסים!
- בועז מעודה נעים זמירות תימן זכה ב"כוכב נולד" אתמול - מישהו רוצה להגיד לא ידעתי מראש?
- מפיצה לפורנו - חברת הפיצה הקנדית ששמה תמונות עירום מתחת לכל סלייס פותחת שעריה לדוגמנים חדשים! (Oh Joy!!)
נראה לכם שיש כזה בישראל? מישהו רוצה לראות ישראלי ערום?
- אלכס אברבוך שלנו כמעט וכרגיל בגמר אליפות העולם באתלטיקה - שיהיה בהצלחה!
- במוצאי שבת בחצות יוזל מחיר הדלק בכ-4% שלמים! מישהו שם במשרד התשתיות בטח חולה.
לא נורא, הם יעלו את האחוזים האלה חזרה לקראת החגים, אפשר לסמוך עליהם.
עד כאן מחדר החדשות של קפה דוּבָש.
סתם, אין לנו חדר חדשות. גם אין לנו קפה… הלכתי להרתיח מים.
קטגוריות: עברית, חדשות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 27 אוגוסט 2007 בשעה 12:10
קודם כל - מצאתי כותרת מקורית לנושא (כלומר - לא ראיתי שהשתמשו בה עדיין). אמנם המלה שיצאה לא בהכרח מובנת,
אבל לי לא אכפת 
ובכן - חזרה לנושא!
אפלטון פצח לו בפרויקט ריכוז ימי ההולדת של כותבי הבלוגוספירה (ססססה מילה… פויה!), והרשימה
מתמלאת לה בקצב מרשים בהחלט. כל המעוניין להכנס לרשימה מוזמן להכנס לקישור ולהשאיר שם את הפרטים,
אז יאללה קדימה..
אני כבר רשומה שם עם התאריך הנהדר שלי (21.12), שמסמן לו גם את היום הקצר ביותר בשנה,
ובהתאמה את הלילה הארוך ביותר, וגם השחור ביותר.
התאריך הזה גם מסמל את שינוי העונות - בחצי הכדור שלנו תחילת החורף.
לאיש חורף שכמוני זו גאווה גדולה כל הפרטים הקטנטנים האלה.
נוסיף לזה שזה יוצא מזל קשת (ושאף אחד לא יתווכח איתי!!), ושבשנה שנולדתי זה יצא גם נר ראשון של חנוכה
ותבינו כמה אני אוהבת אותו.
אז קדימה, כל הכותבים למיניהם, גשו נא לקבלה אצל אפלטון ועדכנו את התאריך שלכם.
המשתתפים יקבלו מייל מזל-טוב באריזת שי מהודרת…
קטגוריות: עברית, רשת, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 22 אוגוסט 2007 בשעה 12:24
טוב, אז בגלל שאני עוקבת אחריו, הגעתי לאח שלו, שממש מבקש שתראו את הסרט הזה
הסרט מספר על האלימות הקשה השוררת היום בין בני הנוער, והקשיים שהם נאלצים להתמודד איתם במהלך יום ממוצע
סתם, זה ממש לא מדבר על זה, אבל זה סרט ממש חמוד, אז כנסו לראות בעצמכם..!
…מה אתם עדיין כאן?
קטגוריות: עברית, רשת, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 17 אוגוסט 2007 בשעה 23:55
…סתם נדבק לי השיר..
מחר מתחילים ללמוד למבחן הגדול במתמטיקה. חייבת לעבור.
בריאן מעשן עם אמא של מייקל ג'וינט בטלויזיה, אחרית הימים כמעט כאן חמש שנים אחורה
אקס הגיע לבקר בסופ"ש.. זה מוזר שאני נשארת איתם ידידים?
ישן את הלילה (בסלון), היה נחמד ( - לא הפריע לנו לעסוק בעניינינו.. ).
מזמן לא התראינו, היה סבבה לשבת ולהתעדכן
תמיד היתה זרימה טובה
..לא נרשמו אירועים חריגים
אפילו אפשר להגיד שהיה כיף..
וכרגיל - רוצה חו"ל
קטגוריות: עברית, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 12 אוגוסט 2007 בשעה 15:24
כן, זה היה התכנון המקורי…
הכל התחיל ביום שישי אחה"צ, קצת אחרי חמש, שעה נהדרת לצאת לדרך צפונה ולהפגש עם חברים שלנו
שפתחו להם זולה על גדת לגונה קטנה יום לפני ולבלות איתם את הסופ"ש. והפעם אורחת נוספת לדרך:
מושו, הכלבה הלא כלבה ביותר בעולם (תמונה\קישור בהמשך..?)
הדרך עברה די חלק, חוץ מהאוטו, שמתעקש לא להעביר הילוכים בצורה אוטומטית, אלא חצי אוטומטית,
כלומר לא להעביר הילוך ורק להרביץ בטורים עד שאני מורידה לגמרי את הרגל מהגז ושמה לאט לאט שוב..
מקסים
בונוס לכל חווית נסיעה.
ניחא.
הגענו בשלום למקום, הכניסה היתה קצת מפחידה כי מסביב התמקמו להם פתאום משפחות של דוסים קטנים
(הדוסים, המשפחות גדולות), ונכנסת נוהגת לבושה רק בגופיה הרגשתי טיפה לא נעים
גם המבטים שלהם לא עזרו
מיד הרמתי טלפון לחברים, שלושה כלומר (כי לקבל קליטה זה נס פה, טוב שהיו דוסים) ועם הדרכה צמודה
(כן, זה בסדר את במקום הנכון, אז מה אם יש דוסים, סעי סעי) הגענו ליעד!
תוך עשר דקות הכל היה פרוק + אוהל מוכן ומזרון זוגי בתוכו - דובש!
הדוסים היו רחוקים
לידינו משום מה התמקמה קבוצת גברברים שהיו במסימת רווקים שם, אבל הם שתו ועישנו כל היום, והיו אחלה
חבר'ה בצורה כללית, אז נסלח להם..
הצעד הבא היה לשבת, לגלגל משהו טעים לעשן, לנוח מהנסיעה ולהנות מהערב הנעים שיורד עלינו על גדת
הלגונה (הירקרקה יש לציין).. אמנם גילינו פתאום שהברחשים גם פתחו את הערב, ושלזה שיש עדר
של פרות שרועה באיזור כל בוקר יש גם השלכות ( ע-ר-מ-ו-ת של קקי בשלבי התייבשות שונים)
מה שכן, דבר לא הכין אותנו לתקלה הבאה - אדם (בינתיים נקרא לו ככה) עם שלושת ילדיו (שתי בנות ובן)
החליט לחנות את ג'יפו ממש מטר שמאלה מהמחנה הנחמד והשקט (ומעלה העשן) שלנו. לא זאת ועוד -
הילדים מיד התחילו לחקור כמובן את השטח (אוי למה לאיתי יש רשיון לאקדח ולי לא??), שכלל את איזור
המכונית שלנו, המאהל, המים, והכל תוך דיווח שוטף לבסיס (כן כן, צעקות).
בתור התחלה שלחנו את ראש המחנה (בעל הרשיון לנשק) לקום ולעשות סיבוב בדיקה והרחקה. הסיבוב
עבר בשלום, הילדים חזרו לאבאל'ה ועדיין שמעו את הצעקות, אבל לפחות הם כבר לא היו בתוך המחנה שלנו
רוב הזמן, חוץ מכמה גיחות.
בשלב זה כבר היה זמן לאכול, הבשר קרא ואנחנו ענינו. החלק של "ארוחת הערב" הסתיים מאד מהר בקולות לעיסה
והנאה רמים. המנצ'וס הכמעט בלתי פוסק המשיך אל תוך הלילה (או שזו רק אני…). שלב ארוחת הערב הוא השלב
שבו התווסף האלכוהול לתפריט, בקטנה, שתי בירות, הוגארדן, צריך ללכת בעדינות עם ערבובים 
הערב המשיך, כמו כל ערב טוב שכזה עם על האש, ומדורה, ואלכוהול, ו… כן, המשיך בסיבובי טאקי, ולאחריהם
Asshole המוכר והאהוב. איי.. הירוק והכחול האלה, מכה. מושו עשתה סיבובים בשטח, רדפה אחרי לוטרות (או
ככה לפחות אנחנו חושבים, לא ידוע מה היא חושבת..). באיזושהי שעה בלילה החלטנו שדי, שכולנו מרוחים ואולי
הגיע להזמן לבחון את האוהלים מבפנים
את מושו קשרתי לעץ, ככה שהיא יכלה גם להכנס פנימה אם היא תרצה (היא לא רצתה.. פשוט יופי! :D) , ולילה
טוב לכולם!
Good morning Vietnam!!! כן כן כן השעה שש וחצי בבוקר וקולות ניסור רמים עולים פתאום מן
המרחק.. מה???!
אה, כן (עכשיו הוא נזכר לומר) מנסרים פה משש וחצי בבוקר, היה את זה גם אתמול..
אה, ואללה… (מה זאת אומרת היה גם אתמול!? ולא ראית צורך להגיד?? לפחות להזהיר…??) טוב..
שעה וחצי נהדרת של שינה אחרי זה וגם אותו אדם לידינו החליט שזה הזמן לברך בבוקר טוב והדליק לנו
את הרדיו שלו בווליום טוב… ככה שנקום בכיף… תודה.
** אין אין אין לאנשים תרבות.. קשה לחשוב על זה בשעות הבוקר המוקדמות (לפחות) לא יפה לשים מוזיקה
חזקה, כי אולי אנשים אחרים באיזור ישנים, במיוחד כשהאיזור הוא פתוח ויש בו עוד אנשים ישנים ממך לידך
כי חנית עליהם אתמול בלילה!), קשה לחשוב על זה שכדאי להשגיח על הילדים שלא ירוצו לדברים של אנשים אחרים
ולא יעשו יותר מדי בלאגן באיזור בצורה כללית, כי יש שם עוד אנשים. (החברה בצד השני, מסיבת הרווקים, לשם השוואה - היו הרבה יותר שקטים מהם, באו אלינו גם לראות שהם לא מפריעים, ונשארו חוץ מזה רק באיזור שלהם) **
אני ישר קמתי. די, חם לי קיבינימט!
זאת שלידי, שהתלוננה בשש וחצי בבוקר בכעס שהלך היום כי ה ם העירו אותה ישנה עכשיו כמו תינוקת, נבלה
תמיד יכולה לחזור לישון.
אחרי כשעה של התברברות עם עצמי, צחצוח שיניים, סיבובים, סיגריות, התעוררו סוף סוף החבר'ה (היא עדיין
ישנה, כן) והתחילו להתארגן לכיוון קפה והתעוררות (אני, אחרי שלוש כוסות קולה, ערה לגמרי מחכה למפתח
של האוטו להוציא את המאנצ'ים שיש שם לארוחת בוקר).. הג'וינט של הבוקר הרגיעי אותי..
תוך כדי התעוררה גם זוגתי שלי, החליטה שעדיין היא לא מרוצה מהמצב הכללי, וישבה עם הבעה זעופה..
טוב, מי אני שאשפוט אנשים שהם לא אנשי בוקר.. להיפך! אני מבינה! כל אחד מאיתנו והקטע שלו בבוקר..
ואז פתאום רעדה האדמה… Oh sweet mother! הילדון של האדם שחנה עלינו בלילה! עירום כביום הוולדו..!
הו למה?!
בואו אני אתאר לכם אותו…
…רק מאחורה..
עד שהוא הסתובב..
(אייקון מצביע וצוחק…?)
בשארית היום, תוך כדי כניסה ויציאה למים, טבילות רגליים, משחקי טאקי, גלגולים ואוכל תהינו לעצמינו
למה הילד לא מתלבש, למה אבא שלו מרשה לו להסתובב ככה ואם כבר, אז למה אותו כן ואת הבנות,
שנראות נורמלי, אותן לא? היו גם הדיבורים על ההתנהגות הכללית שלהם (מוזיקה, שעדיין צעקה,צעקות), ועל
הניסורים (קללות קללות) שהתחילו על הבוקר ולא מראים סימנים של התעייפות.
שאלות שברומו של עולם..
תוכניות ההתחרדנות עד מהרה הפכו לתכניות רביצה בצל ותחרויות כגון מציאת המקום הקריר ביותר, ההגעה
המהירה ביותר לטבילה במים, מציאת זוית הבריזה האופטימלית וכו'
כך עברו השעות, ושוב בשעה 17 יצאנו לנו אל דרכנו שמחות וטובות לב, הכל חזר לאוטו, מושו באוטו מאחורה
(לא יאמן כמה היא רצתה לחזור הביתה, לא נעם לה כל עניין ה"חוץ" הזה, היא צריכה בית, מזגן, מקום נקי..
בלי פרות שינהמו עליה..
זהו.
המזדה עמדה יפה בדרך חזרה (מניאק! טוב לך בירידות אה! יופי באמת!!), מצאתי חניה ליד הבית ,ואפילו
הספקתי לכוכב נולד (בוקר טוב ישראל באמת תודה שנזכרתם להעיף את דניאל!)… סופ"ש מושלם.. דוּבש
מה שרציתי להגיד… יש המון המון מקומות לצאת אליהם, להקים אוהל, ולבלות כמה ימים במקום נהדר
רק צריך להתחשב.. כי יקרה מצב שלא רק אתם תהיו בשטח (סופי שבוע זה נקרא המצב הזה) ואתם רוצים
שיהיה לכם כיף ונעים נכון? זה מה שכולם רוצים..
אז לא להגזים עם הווליום, גם של הצעקות וגם של המוזיקה, לא להעיף זבל לכל מקום, לא לפלוש למאהלים
אחרים… סתם אתם יודעים, בצורה כללית, להתחשב…. זה די בסיסי.. אז יהיה לכולם כיף.
זהו..
אה, לא, עוד משהו - תראו איזה יופי של סופ"ש עשינו, שקט ונעים, קצת אוכל, הרבה כיף ודיבורים, כמעט
נטול אלכוהול ולעומת זאת רווי עישונים.. תראו לי מישהו אחד שזה פגע בו, מישהו אחד שלא היה לו כיף.. לא.
לכולנו היה כיף, ואם היה אפשר היינו נפגשים כל כמה ימים, יושבים, מדברים, ומעבירים ג'וינט בינינו.. מה רע??
מה קרה, העולם לא מעניין מספיק אם אין אלימות בין שיכורים, נהגים (סליחה, מחבלים??) שיכורים, ובכלל - אלימות?
העולם רע אם במקום לצעוק, להרוס את הכבד ולריב, היינו יושבים, חושבים על מה שאנחנו אומרים ומה שאנשים אומרים לנו, וצוחקים קצת (ואפשר גם בלי להרוס את הריאות או אף איבר אחר)?
לא.. הוא לא.
אבל עוד לא
**לגבי המוזיקה, מתישהו התעצבנה לה יפתי והחליטה ללכת לצעוק על הבחור.. הבחור מצידו לא היה שם
בכלל באיזור, אז היא פשוט ניגשה לו לאוטו, השתיקה את הנגן וסגרה לו את הדלתות..
אפילו לא היה שם..!!
קטגוריות: יחסים, עברית, סמים, עישון, שחרור קיטור, חפירות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 6 אוגוסט 2007 בשעה 13:54
הו אלוהי הסלולר!
כן כן, סוף סוף זה קרה, לקחתי את מכשירי האישי, הגאה והתקול להפליא לתיקון בחברת הסלולר שלי
(שלפחות אני כבר לא עובדת בה )
טוב בעיקר לקחתי אותו לתיקון כי עזבתי ורציתי להשתמש באחריות חינם שיש לי לפני שהעניין מתעדכן
צריך להיות יעילים
אז הגעתי למקום, שעה מוקדמת, נחמדה, אחרי כמה דקות המתנה ניגשה אלי אחת מהחבר'ה שנותנים שירות
ללקוחות עסקיים, לקחה אותי לחדר צדדי, שאלה מה שלומי, מה שלום המכשיר - סיפרתי, הכניסה אותו לתיקון - נהדר.
עכשיו… אני עבדתי בחברה הזו עד שבוע שעבר. אני אמורה לדעת מה קורה בדיוק אחרי שמכניסים מכשיר לתיקון
אני אמורה לדעת שחלק מהתכנים שיש לי על המכשיר - שירים, וידאו, תמונות - אולי לא יעבדו
אני אמורה לדעת שכדי להעביר את כל אנשי הקשר שלי מעבירים לי אותם לזכרון הסים
אני גם אמורה לדעת שכל האס-אם-אסים שלי ימחקו אם יאופס הטלפון או יוחלף … אמורה לעזאזל!
..אז לא זכרתי.. אז קיבלתי את הטלפון בחזרה. ערכת הנושא - נעלמה, צריך להגדיר מחדש. (מגדירה)
כנ"ל כל ההגדרות האחרות - אינטרנט שפה צבעים צלצולים.. (מגדירה מגדירה מגדירה…)
נעלמו גם כל היישומים שהיו מותקנים על הטלפון (ואינם של החברה כמובן, אלו של החברה מותקנים מחדש)
(מחברת הטלפון למחשב - מתקינה)
לקח לי יותר משעה להבין פתאום שמשהו חסר לי..
ניסיתי להכנס למשהו דרך המחשב, וכבדרך אגב גיליתי - כל זכרון ההודעות ר י ק…
Breath in… Breath out…
טוב, לנתק מהמחשב ולבדוק בטלפון - צריך להיות בטוחים לא יכול להיות…!
ובכן, יכול להיות.
כל אחת ואחת מההודעות, הודעות שהולכות אחורה כמה שנים טובות - שהעברתי אותן במיוחד
מהטלפון השני כדי שישמרו..
טיפשה
הודעות מחברים, ליום הולדת, לשנה טובה, לשכרות טובה, או סתם כי באה המוזה.. .הלך.
שלא נדבר על כמות מכובדת מאד של הודעות מאהובת נפשי לבי וחיי, על חמשירי האהבה וזימה המקוריים והכיפיים
שהיו שם ואינם עוד..
איזה חוסר אחריות
בא לי לבכות..
(ובנוסף אני מרגישה כמו בת 12 בערך שמתבכיינת על ההודעות שלה..! )
קטגוריות: עברית, עבודה, חפירות, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 1 אוגוסט 2007 בשעה 14:35
סוף סוף משהו נחמד, שנותן תקוה לעתיד
לפי המחקר בקישור מצאו את הגן הגורם לשמאליות באנשים..
אמנם מסתבר שיש גם יותר נטיה לסכיזופרניה וכו', אבל נתעלם מזה באלגנטיות
המסקנה העוד יותר משמחת מבחינתי היא שהאם יותר דומיננטית בקביעת העניין הזה
בנוגע לעובר..
ועכשיו מסר לילדי, אם יהיו:
ילדי לעתיד אני שמחה לבשר לך, שלמרות שנדפקת די חזק עם כל השאר, לפחות סביר להניח שתצא שמאלי!
*המסר מובא בלשון זכר אך יש להתייחס אליו כפניה לשני המינים.
עד כאן, ובקריאת שמאליים - התאחדו..!
יום טוב
קטגוריות: עברית, חדשות, כללי
