נכתב על-ידי DuVash ביום שישי, 17 אוגוסט 2007 בשעה 23:55
…סתם נדבק לי השיר..
מחר מתחילים ללמוד למבחן הגדול במתמטיקה. חייבת לעבור.
בריאן מעשן עם אמא של מייקל ג'וינט בטלויזיה, אחרית הימים כמעט כאן חמש שנים אחורה
אקס הגיע לבקר בסופ"ש.. זה מוזר שאני נשארת איתם ידידים?
ישן את הלילה (בסלון), היה נחמד ( - לא הפריע לנו לעסוק בעניינינו.. 
).
מזמן לא התראינו, היה סבבה לשבת ולהתעדכן
תמיד היתה זרימה טובה
..לא נרשמו אירועים חריגים
אפילו אפשר להגיד שהיה כיף..
וכרגיל - רוצה חו"ל
קטגוריות: עברית, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום חמישי, 16 אוגוסט 2007 בשעה 13:38
דולב נתן לי גימל! ( English reading people click here )
1. מי שרוצה אות שיגיב ויקבל אות משלו/ה להתעלל בה.
2. כתב/י עשרה דברים האהובים עליך המתחילים באות הזו.
3. הפצת המם (Meme) - חלק/י אותיות בעצמך!
האות שלי:
ג
- גאנג'ה - כאילו שזה לא היה ברור, על כל צורותיה ושימושיה, בעישון, באכילה או באידוי, בתור תרופה,
משכך כאבים, דבק, בד, נייר. רק תעשו את זה חוקי והכל יהיה טוב. לפחות בשבילי 
- גאווה - הבוצ'ות, האוחצ'ות, המלכות, החבר'ה, אוהבת אותם כולם, כל מי שגאה במי ומה שהוא (גם אם הוא לא הומו )
- גיבורים - נו מי לא אוהב את גיבורים??
- גיימן - ניל, גאון
- גלובל אופריישנס - משחק רשת מלא הרג וטוּב, Global Operations, לא יודעת כמה מכם יכירו אותו
אבל זה המשחק שהתחיל אצלי את קדחת ההרג, היום הוא כבר ישן אבל עדיין בועט, מומלץ בחום אפילו!
- גשם - תנו לי ריח, תנו לי טיפות, תנו לי מבול אני ארוץ החוצה עם לא-משנה-מה-אני-לובשת כרגע
(או איפה אני נמצאת אבל בקטנה) ואהנה מההרגשה שלו עלי… גשם גשם גשם (חבל ששלג מתחיל בש')
- גלישה - סנואובורד, עדיף בשלג, עדיף בחו"ל
- גירוי - מה… צריך להסביר?
- גלגל"צ - למרות חריש השירים המזויע בשנים האחרונות וקפיצות לרדיו ת"א ברגע שיש קליטה,
אין מה לעשות, נשארה תחנת הבית
- גמירה - אוי זה היה קשה (..אך מספק…? )
טוב חבר'ס זו הרשימה לעת עתה, מי שיש לו בעיות מוזמן להפנות אותן ללמפה
קטגוריות: Meme, עברית, חפירות
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 15 אוגוסט 2007 בשעה 13:12
מוזר איך רובנו עוברים את החיים מלאים בפחדים..
אנחנו קמים בבוקר, מצחצחים שיניים, מתלבשים "כמו שצריך" לעבודה "הנכונה", יוצאים החוצה,
לא עולים על האוטובוס שלא יתפוצץ, אז לוקחים את האוטו ותוך כדי נסיעה מחשבים את הכסף שהולך
על הדלק ומקווים שאף נהג שעוד לא התעורר לא יתנגש בנו, יהרוס את האוטו וישבית אותו לתיקון,
וכך יעלה לנו עוד כסף וגם את הפרמיה.
לחלקנו עשו בדיקת פוליגרף כדי להכנס לעבודה, חלקנו היו צריכים להביא אפילו אישור שאין לנו תיק פלילי
(כמו שקצב יגיד - צריך אנשים ישרים לעבודה! תיק פלילי יהיה לך הרבה זמן לבנות תוך כדי ), חלקנו היה
צריך לעמוד במבחני יכולת ואינטליגנציה (מה, שוב לרדת על קצב?), הרבה מאיתנו עובדים בעבודות
שאפשר לקרוא להן "מכובדות" וחס וחלילה שלא נתנהג בצורה מכובדת, את זה יבדקו גם..
שאנחנו לא שותים, לא מעשנים, לא עושים צרכים מתי שלא צריך ומצחצחים שיניים פעמיים ביום לפחות
(כמובן שאי נאמנות לאישה\בעל, הכאת ילדים, פדופיליה, ועברות באמת בעלות משמעות לא נכנסות
לרשימת "הדברים שאנחנו מחפשים כדי לא להעסיק אותך").
רובנו אחרי שעברנו את כל הדברים האלה צריך גם לבלות את רוב הזמן שלנו בעבודה כדי שחס וחלילה לא נפוטר ממנה.. אתם הרי יודעים כמה קשה להשיג עבודה (טענה שאני ממש ממש לא מסכימה איתה), ואנחנו הרי רוצים
לצבור כסף, לצבור פנסיה, שגם זה כבר לא כלכך בטוח במדינתנו הקטנה..
אז בעבודה אנחנו מתנהגים יפה, לא מדברים על היציאה המטורפת לילה שעבר,
לא מדברים על מה שאנחנו באמת חושבים, ופשוט אנחנו מישהו אחר.. אנחנו של העבודה. ככה עובר יום.
ואז אנחנו נוסעים חזרה הביתה, עומדים בפקקים, שוב מתפללים שאף אחד לא יתנגש בנו,
מתעצבנים על זה שבפקק האוטו אוכל יותר דלק, ובסוף גם מתעצבנים על זה שאין חניה אף פעם..
הגענו הביתה, אולי תהיה ארוחת ערב מוכנה? מזל שיש לנו כסף לקנות אוכל עדיין, מה שמזכיר לנו - צריך
להתקשר לסבתא לשאול מה נשמע ואם היא צריכה עזרה.. הרי אם לא אנחנו מי יעזור?
מזל שחודש שעבר ביקרנו וראינו מה קורה אצלה, אז הבאנו לה מצרכים וקנינו איתה תרופות.. מי יודע כמה זמן
נוכל גם לעשות את זה… מי יודע אם לשכן שלה ממול יש גם משפחה שעוזרת לו אם הוא צריך..
אז אכלנו ארוחת ערב, למרות כל האזהרות שכל מה שאנחנו אוכלים כרגע הורג אותנו באיזושהי צורה,
וגם מה שאנחנו שותים.
אחר כך הלכנו מהר לחדר הילדים לשאול איך היה בגן\בית ספר, לראות אם הם עשו שיעורים,
וכמובן לבדוק את הצעצועים שלהם - כי מסתבר שגם זה יכול להיות רעיל - ונשמנו לרווחה לגלות
שהיה לנו מזל ורכשנו דגמים שלא מופיעים בהודעה לעיתונות.. בינתיים.
אז עזבנו את הילדים לשחק (אבל לא במחשב כי במחשב יש פורנו אלימות וזוהמה, ובכלל מידע,
שזה משהו שלא היית רוצה שיהיה לילדים שלך) והלכנו לטייל עם הכלב בחוץ.. איזה יופי שיש כלב,
חבר טוב, שומר על הבית, חמוד ופרוותי..
חבל שיש כלכך הרבה חברים טובים שמסתובבים בחוץ ברעב או עומדים בפני הרדמה בצער בעלי חיים,
כי אנחנו כנראה חשבנו שכשאנחנו לוקחים כלב הביתה זה כמו לקחת צעצוע ולכן כשמסיימים איתו,
או שהוא לא עובד טוב מספיק לדעתנו יש לנו את האפשרות לזרוק אותו, ואותן אגודות נותרות המומות וחסרות כסף
לדאוג להם, ולכן נאלצות להרדים אותם.. בגללנו. בגלל שאנחנו, בני האדם, אין גבול לחוצפה שלנו
והכי גרוע - ליהירות שלנו.
אז אחרי שהכלב גם סופסוף סיים את צרכיו (במקום מיועד לכך וכמובן נאסף לתוך שקית מיועדת),
וסיים לדבר עם החבר'ה מהרחוב, אנחנו חוזרים הביתה וריח מוזר מתחיל לעלות לנו באף..
לא, זו לא דליפת הגז מהמכון הקרוב
זה גם לא ריח של שריפה..
אה, כן, זה הריח של החופש… הריח הזה שאנחנו מתחילים להריח כשנגמר היום והגוף שלנו מרגיש
שהוא הולך להיות סופסוף בבית ולנוח, שנגמרו כל הסידורים ושהנה סוף סוף אפשר קצת לשבת..
אפשר לצאת לסרט, לפאב, לבית קפה.. אפשר להשאר להרגע בבית.. כל מה שנרצה כמעט.
להרגע מול הטלויזיה או בבית קפה עם ג'וינט זה אסור כמובן, כי ג'וינט זה הרבה הרבה יותר גרוע מבירה,
וודקה,ויסקי,או קפה.
אחר כך נקפל את הכל, נכבה את האורות, נגיד לילה טוב ונלך לישון כדי להתעורר מחר ולעשות את אותם דברים..
Erase and rewind…?
איפה אנחנו בכל העניין הזה?
איפה אני?
למה אני לא יכולה להגיד בעבודה או סתם ככה לכל אדם "כן, יש לי חברה, ולא חבר.
אני משחקת במשחקים מאד אלימים במחשב, אני גולשת המון באינטרנט, בין השאר לאתרי פורנו כמובן,
אם אין משהו מצחיק או אלים וטוב לראות בטלויזיה. אני מתה מתה על בירה או ויסקי בלילה עם מוזיקה טובה,
אבל הכי אני אוהבת, בערב אחרי הכל, לשבת לי עם ג'וינט רגוע ועם חברה שלי, לראות משהו
מהמחשב או בשידורים של הטלויזיה ופשוט להרגע.."
אני לא יכולה להגיד את זה כי רוב האנשים (כולל כמובן העבודה שיעיפו אותי על טיל) לא יצליחו לשמור על ארשת
פנים אחידה במהלך ההצהרה הזו, ורובם גם לא ירצו כלכך להיות לידי אחר כך..
חלק יגידו פורנו זה רע, זה משפיל נשים וכו' וכו'
חלק יגידו שאני סוטה שיש לי חברה, חלק סתם יסתכלו בתמיהה (ד"א התגובה של - אבל את יפה!?! זו אחת התגובות
היותר מקוממות שיש.. כי ברור שאעבור לנשים רק אם כל הגברים פשוט לא רצו אותי)
חלק יגידו סמים זה רע, את נרקומנית. לא משנה שזה פחות מזיק מאלכוהול, לא משנה שזה לא פוגע שאף אחד..
בקיצור התשובה תהיה - לא מעניין אותנו איזה בן אדם את, אם את חברה טובה לאנשים, אם את עוזרת לנזקקים,
או פשוט בכלל איזה בן אדם את - כל עוד את עושה את א' ב' או ג' מבחינתנו את לא אדם טוב.
כל מה שידענו עליך לפני שאמרת את המשפט הזה - נמחק.
תהיה גאון מחשבים, תהיה עשיר, חכם, פילנטרופ, תעזור, תלמד, תקדם … אבל מה זאת אומרת אתה מקבל בתחת?!?
לא לא, שכח מזה. אי אפשר לסמוך עליך.
אנחנו מעדיפים לסמוך על סוחר הנשק העבריין שמדבר אל "העם", מתחבר אל הרבנים וזורק עלינו כסף.
פלא שאנחנו חיים בפחדים?
רק שיהיה לנו את התחביב הלא נכון והאוכלוסיה תשפוט אותנו בצורה כלשהי, ללא קשר לפגיעה בה.
עצם זה שאתה עושה משהו שלא בנורמה פוגע בה..
ואם פגעת בה, למה שהיא תהיה טובה אליך? תהיה האדם הכי חכם בעולם אבל עדיין תהיה נרקומן מבחינתה.
מזל שלאוכלוסיה שלנו יש כאלה ערכים גבוהים, ככה הגיעו כל האנשים הללו משכמם ומעלה אל עמדות המפתח
בארץ.. כן כן, בזכותם כך נראית הארץ שלנו, אנשים טובים. נורמטיביים לחלוטין..!
לא תראה אותם שותים,לא תראה אותם יוצאים לבלות (אלא אם כן זה אירוע רשמי, ואז האקססורי הקרוי
"תכשיט האישה" יבוא איתם).
בכלל הם לא עושים דברים שמחוץ לנורמה.. רק גונבים, בוגדים, אונסים, משפילים,
מקדמים את חברים שלהם, מזניחים את החובות שלהם.. מזל שהם לא מעשנים, או יותר גרוע הומואים.
די כבר..
זמן לכל החבר'ה הזקנים (חוץ משמעון )לקפל הכל, להגיד תודה היה נחמד, וללכת..
יש מספיק אנשים, צעירים יותר, קצת יותר פתוחים במחשבתם, בתקווה גם מתמחים בנושא שאליו
יבחרו (כמו שלעזאזל זה אמור להיות ולא שדוס שבחיים שלו לא ראה אינטרנט יהיה מופקד עליה).
אני מכירה הרבה אנשים שישמחו לתקן את מה שקורה במדינה, אנשים מדור אחר,
לא מה שקיים כרגע שהוא בעצם חבורה גדולה של אנשים שמתחלפים ביניהם בתפקידים לפי קומבינות
וללא כל קשר לידע שלהם..
תנו לי אנשים שאכפת להם ממה שהם עושים, תנו לי כלכלן למשרד האוצר, דיפלומט למשרד החוץ
(כמה בזיון זה ששר חוץ לא ידע אנגלית..? מסתבר שאצלנו חושבים שזה בסדר גמור, אצלנו טועים),
מישהו מהתחום הצבאי לבטחון, מישהו מתחום הספורט לספורט, אקדמאי לחינוך…
אנשים שמתאימים למה שנדרש בעבודה שלהם!
אנשים שמבינים ואוהבים את התחום שהם עוסקים בו עוד מלפני שהם קיבלו את התיק.
האם באמת הגיע הזמן שקלינגר יהיה ראש ממשלה…??
קטגוריות: יחסים, עבודה, עברית, גאווה, סמים, חפירות, חדשות, עישון, שחרור קיטור
נכתב על-ידי DuVash ביום ראשון, 12 אוגוסט 2007 בשעה 15:24
כן, זה היה התכנון המקורי…
הכל התחיל ביום שישי אחה"צ, קצת אחרי חמש, שעה נהדרת לצאת לדרך צפונה ולהפגש עם חברים שלנו
שפתחו להם זולה על גדת לגונה קטנה יום לפני ולבלות איתם את הסופ"ש. והפעם אורחת נוספת לדרך:
מושו, הכלבה הלא כלבה ביותר בעולם (תמונה\קישור בהמשך..?)
הדרך עברה די חלק, חוץ מהאוטו, שמתעקש לא להעביר הילוכים בצורה אוטומטית, אלא חצי אוטומטית,
כלומר לא להעביר הילוך ורק להרביץ בטורים עד שאני מורידה לגמרי את הרגל מהגז ושמה לאט לאט שוב..
מקסים
בונוס לכל חווית נסיעה.
ניחא.
הגענו בשלום למקום, הכניסה היתה קצת מפחידה כי מסביב התמקמו להם פתאום משפחות של דוסים קטנים
(הדוסים, המשפחות גדולות), ונכנסת נוהגת לבושה רק בגופיה הרגשתי טיפה לא נעים
גם המבטים שלהם לא עזרו
מיד הרמתי טלפון לחברים, שלושה כלומר (כי לקבל קליטה זה נס פה, טוב שהיו דוסים) ועם הדרכה צמודה
(כן, זה בסדר את במקום הנכון, אז מה אם יש דוסים, סעי סעי) הגענו ליעד!
תוך עשר דקות הכל היה פרוק + אוהל מוכן ומזרון זוגי בתוכו - דובש!
הדוסים היו רחוקים
לידינו משום מה התמקמה קבוצת גברברים שהיו במסימת רווקים שם, אבל הם שתו ועישנו כל היום, והיו אחלה
חבר'ה בצורה כללית, אז נסלח להם..
הצעד הבא היה לשבת, לגלגל משהו טעים לעשן, לנוח מהנסיעה ולהנות מהערב הנעים שיורד עלינו על גדת
הלגונה (הירקרקה יש לציין).. אמנם גילינו פתאום שהברחשים גם פתחו את הערב, ושלזה שיש עדר
של פרות שרועה באיזור כל בוקר יש גם השלכות ( ע-ר-מ-ו-ת של קקי בשלבי התייבשות שונים)
מה שכן, דבר לא הכין אותנו לתקלה הבאה - אדם (בינתיים נקרא לו ככה) עם שלושת ילדיו (שתי בנות ובן)
החליט לחנות את ג'יפו ממש מטר שמאלה מהמחנה הנחמד והשקט (ומעלה העשן) שלנו. לא זאת ועוד -
הילדים מיד התחילו לחקור כמובן את השטח (אוי למה לאיתי יש רשיון לאקדח ולי לא??), שכלל את איזור
המכונית שלנו, המאהל, המים, והכל תוך דיווח שוטף לבסיס (כן כן, צעקות).
בתור התחלה שלחנו את ראש המחנה (בעל הרשיון לנשק) לקום ולעשות סיבוב בדיקה והרחקה. הסיבוב
עבר בשלום, הילדים חזרו לאבאל'ה ועדיין שמעו את הצעקות, אבל לפחות הם כבר לא היו בתוך המחנה שלנו
רוב הזמן, חוץ מכמה גיחות.
בשלב זה כבר היה זמן לאכול, הבשר קרא ואנחנו ענינו. החלק של "ארוחת הערב" הסתיים מאד מהר בקולות לעיסה
והנאה רמים. המנצ'וס הכמעט בלתי פוסק המשיך אל תוך הלילה (או שזו רק אני…). שלב ארוחת הערב הוא השלב
שבו התווסף האלכוהול לתפריט, בקטנה, שתי בירות, הוגארדן, צריך ללכת בעדינות עם ערבובים
הערב המשיך, כמו כל ערב טוב שכזה עם על האש, ומדורה, ואלכוהול, ו… כן, המשיך בסיבובי טאקי, ולאחריהם
Asshole המוכר והאהוב. איי.. הירוק והכחול האלה, מכה. מושו עשתה סיבובים בשטח, רדפה אחרי לוטרות (או
ככה לפחות אנחנו חושבים, לא ידוע מה היא חושבת..). באיזושהי שעה בלילה החלטנו שדי, שכולנו מרוחים ואולי
הגיע להזמן לבחון את האוהלים מבפנים
את מושו קשרתי לעץ, ככה שהיא יכלה גם להכנס פנימה אם היא תרצה (היא לא רצתה.. פשוט יופי! :D) , ולילה
טוב לכולם!
Good morning Vietnam!!! כן כן כן השעה שש וחצי בבוקר וקולות ניסור רמים עולים פתאום מן
המרחק.. מה???!
אה, כן (עכשיו הוא נזכר לומר) מנסרים פה משש וחצי בבוקר, היה את זה גם אתמול..
אה, ואללה… (מה זאת אומרת היה גם אתמול!? ולא ראית צורך להגיד?? לפחות להזהיר…??) טוב..
שעה וחצי נהדרת של שינה אחרי זה וגם אותו אדם לידינו החליט שזה הזמן לברך בבוקר טוב והדליק לנו
את הרדיו שלו בווליום טוב… ככה שנקום בכיף… תודה.
** אין אין אין לאנשים תרבות.. קשה לחשוב על זה בשעות הבוקר המוקדמות (לפחות) לא יפה לשים מוזיקה
חזקה, כי אולי אנשים אחרים באיזור ישנים, במיוחד כשהאיזור הוא פתוח ויש בו עוד אנשים ישנים ממך לידך
כי חנית עליהם אתמול בלילה!), קשה לחשוב על זה שכדאי להשגיח על הילדים שלא ירוצו לדברים של אנשים אחרים
ולא יעשו יותר מדי בלאגן באיזור בצורה כללית, כי יש שם עוד אנשים. (החברה בצד השני, מסיבת הרווקים, לשם השוואה - היו הרבה יותר שקטים מהם, באו אלינו גם לראות שהם לא מפריעים, ונשארו חוץ מזה רק באיזור שלהם) **
אני ישר קמתי. די, חם לי קיבינימט!
זאת שלידי, שהתלוננה בשש וחצי בבוקר בכעס שהלך היום כי ה ם העירו אותה ישנה עכשיו כמו תינוקת, נבלה
תמיד יכולה לחזור לישון.
אחרי כשעה של התברברות עם עצמי, צחצוח שיניים, סיבובים, סיגריות, התעוררו סוף סוף החבר'ה (היא עדיין
ישנה, כן) והתחילו להתארגן לכיוון קפה והתעוררות (אני, אחרי שלוש כוסות קולה, ערה לגמרי מחכה למפתח
של האוטו להוציא את המאנצ'ים שיש שם לארוחת בוקר).. הג'וינט של הבוקר הרגיעי אותי..
תוך כדי התעוררה גם זוגתי שלי, החליטה שעדיין היא לא מרוצה מהמצב הכללי, וישבה עם הבעה זעופה..
טוב, מי אני שאשפוט אנשים שהם לא אנשי בוקר.. להיפך! אני מבינה! כל אחד מאיתנו והקטע שלו בבוקר..
ואז פתאום רעדה האדמה… Oh sweet mother! הילדון של האדם שחנה עלינו בלילה! עירום כביום הוולדו..!
הו למה?!
בואו אני אתאר לכם אותו…
…רק מאחורה..
עד שהוא הסתובב..
(אייקון מצביע וצוחק…?)
בשארית היום, תוך כדי כניסה ויציאה למים, טבילות רגליים, משחקי טאקי, גלגולים ואוכל תהינו לעצמינו
למה הילד לא מתלבש, למה אבא שלו מרשה לו להסתובב ככה ואם כבר, אז למה אותו כן ואת הבנות,
שנראות נורמלי, אותן לא? היו גם הדיבורים על ההתנהגות הכללית שלהם (מוזיקה, שעדיין צעקה,צעקות), ועל
הניסורים (קללות קללות) שהתחילו על הבוקר ולא מראים סימנים של התעייפות.
שאלות שברומו של עולם..
תוכניות ההתחרדנות עד מהרה הפכו לתכניות רביצה בצל ותחרויות כגון מציאת המקום הקריר ביותר, ההגעה
המהירה ביותר לטבילה במים, מציאת זוית הבריזה האופטימלית וכו'
כך עברו השעות, ושוב בשעה 17 יצאנו לנו אל דרכנו שמחות וטובות לב, הכל חזר לאוטו, מושו באוטו מאחורה
(לא יאמן כמה היא רצתה לחזור הביתה, לא נעם לה כל עניין ה"חוץ" הזה, היא צריכה בית, מזגן, מקום נקי..
בלי פרות שינהמו עליה..
זהו.
המזדה עמדה יפה בדרך חזרה (מניאק! טוב לך בירידות אה! יופי באמת!!), מצאתי חניה ליד הבית ,ואפילו
הספקתי לכוכב נולד (בוקר טוב ישראל באמת תודה שנזכרתם להעיף את דניאל!)… סופ"ש מושלם.. דוּבש
מה שרציתי להגיד… יש המון המון מקומות לצאת אליהם, להקים אוהל, ולבלות כמה ימים במקום נהדר
רק צריך להתחשב.. כי יקרה מצב שלא רק אתם תהיו בשטח (סופי שבוע זה נקרא המצב הזה) ואתם רוצים
שיהיה לכם כיף ונעים נכון? זה מה שכולם רוצים..
אז לא להגזים עם הווליום, גם של הצעקות וגם של המוזיקה, לא להעיף זבל לכל מקום, לא לפלוש למאהלים
אחרים… סתם אתם יודעים, בצורה כללית, להתחשב…. זה די בסיסי.. אז יהיה לכולם כיף.
זהו..
אה, לא, עוד משהו - תראו איזה יופי של סופ"ש עשינו, שקט ונעים, קצת אוכל, הרבה כיף ודיבורים, כמעט
נטול אלכוהול ולעומת זאת רווי עישונים.. תראו לי מישהו אחד שזה פגע בו, מישהו אחד שלא היה לו כיף.. לא.
לכולנו היה כיף, ואם היה אפשר היינו נפגשים כל כמה ימים, יושבים, מדברים, ומעבירים ג'וינט בינינו.. מה רע??
מה קרה, העולם לא מעניין מספיק אם אין אלימות בין שיכורים, נהגים (סליחה, מחבלים??) שיכורים, ובכלל - אלימות?
העולם רע אם במקום לצעוק, להרוס את הכבד ולריב, היינו יושבים, חושבים על מה שאנחנו אומרים ומה שאנשים אומרים לנו, וצוחקים קצת (ואפשר גם בלי להרוס את הריאות או אף איבר אחר)?
לא.. הוא לא.
אבל עוד לא 
**לגבי המוזיקה, מתישהו התעצבנה לה יפתי והחליטה ללכת לצעוק על הבחור.. הבחור מצידו לא היה שם
בכלל באיזור, אז היא פשוט ניגשה לו לאוטו, השתיקה את הנגן וסגרה לו את הדלתות..
אפילו לא היה שם..!!
קטגוריות: יחסים, עברית, סמים, עישון, שחרור קיטור, חפירות, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 8 אוגוסט 2007 בשעה 13:29
מאז שאני זוכרת את חיי כאוהבת נשים יש ביטוי אחד שלא ניתן להתחמק ממנו - הביצה
לא ביצה של תרנגולת, לא חלילה של גבר, ביצה כמו בג'יפה טובענית שאי אפשר לצאת ממנה… ביצה
היום פורסם בנענע "המדריך לביצה הלסבית" , שבעצם מסביר את העובדה שבכל מפגש לסביות נתון כמעט כולן
עשו באיזשהו שלב את כולן, היו חברות של.. אקסיות של כמעט כולן, אבל עדיין חיות אחת עם השניה בשלווה..
זו נקודת מבט מאד נחמדה ויפה על העניין הזה של פשוט לבדוק את כל המלאי (המצומצם,אכן) לפני שבוחרים במשהו.
אני לא מסכימה עם העניין הזה..
נקודת מבט אישית: אף פעם לא התערבבתי עם העסק הזה. את רוב בנות הביצה לא עשיתי,
שלא נדבר על כך שאני לא מכירה ואפילו לא מוכרות לי.
היה לי מזל.. הראשונה שלי היתה ממש קרוב, השניה בחו"ל, וכשחזרתי לארץ היתה אחת אחרת.
אחת אחרת שכבר שנה וחצי איתי.
אולי זה קשור לזה שלא הסתובבתי באותם שני מקומות ספציפיים "כי שם יש בנות.."
אולי זה קשור לזה שלא זרקתי זין על כל העניין הזה, וכמו עם בנים - מה שיבוא יבוא.
אין מה לרדוף אחרי מישהי או מישהו. יצאתי לפאבים הרגילים שלי ושם גם יש מספיק מבחר.. תאמינו לי..
זיון מזדמן באיזו מסיבה, כי זה מה שקורה במסיבות, אבל זה המקסימום.
יכול להיות שזו הבעיה. שמרוב חיפוש כל הזמן אחרי בת זוג הבנות האלה מסתובבות אחת על השניה כמו קרוסלה.
למה אני יכולה להגיד לא, ולצאת רק עם מי שבאמת מוצאת חן בעיני (ועל אותו משקל להתמזמז במסיבה רק עם מישהי שמוצאת חן בעיני)?
יכול להיות שבנות פשוט הולכות כמעט על הכל ואז מגלות שזה לא מתאים (דאאא..!)…?
או שזו סתם נואשות פטתית כזו… כמו בנים
אז למה?
כלכך הרבה "זוגות" ראיתי, שלא ברור מה הקשר ביניהן, וכל שבוע זוג אחר, וכל אחד מהשבועות האלה "אהבה גדולה"
כן, יש ללסביות גם נטיה להצהיר על אהבה גדולה אחרי יומיים בערך.. What the fuck?
מה שאני רוצה להגיד, העניין הזה עם הביצה פשוט מבחיל קצת. בנות - צאו לעולם!
יש לסביות גם מחוץ למיגרנה (כן מינרווה מינרווה, הייתי שם שלוש פעמים אולי)!
להיפך, ממה שיצא לי לראות דווקא ה"טובות" לא יהיו שם. הן גם לא יהיו במסיבות נשים ברשפון.
אלו שיש להן גם מעבר, אלו שיש בהן קצת תוכן אפילו אולי, הן יהיו במקומות שהן באמת אוהבות, שלהן כיף.
במקומות האלה גם תראו אותן כמו שהן, כמו שצריך..
לא כמו "עוד אחת שהגיעה למינרווה, כולנו יודעים מה מחפשים במינרווה, בואו נעשה עליה סיבוב"
לא זכור לי שאי פעם הלכתי לפיק-אפ בר כדי למצוא גבר, למה שאני אעשה משהו שכזה כדי למצוא אישה?
יש הכל חופשי בשטח, לא צריך ללכת לצער בעלי חיים
אתן הרי אומרות שיש רדאר לא? אז יאללה, תראו אותו. אפשר למצוא בנות בכל מקום, נראה אתכן.
אז אני מבטיחה ששבוע אחרי לא תגלו שבעצם היא היתה שנה עם חברה שלכן, או שעשתה את כל הברמניות
או לפחות הסיכוי לזה יהיה הרבה יותר נמוך.
קטגוריות: יחסים, עברית, גאווה, חדשות, חפירות, Oh So Gay..
נכתב על-ידי DuVash ביום שני, 6 אוגוסט 2007 בשעה 13:54
הו אלוהי הסלולר!
כן כן, סוף סוף זה קרה, לקחתי את מכשירי האישי, הגאה והתקול להפליא לתיקון בחברת הסלולר שלי
(שלפחות אני כבר לא עובדת בה )
טוב בעיקר לקחתי אותו לתיקון כי עזבתי ורציתי להשתמש באחריות חינם שיש לי לפני שהעניין מתעדכן
צריך להיות יעילים
אז הגעתי למקום, שעה מוקדמת, נחמדה, אחרי כמה דקות המתנה ניגשה אלי אחת מהחבר'ה שנותנים שירות
ללקוחות עסקיים, לקחה אותי לחדר צדדי, שאלה מה שלומי, מה שלום המכשיר - סיפרתי, הכניסה אותו לתיקון - נהדר.
עכשיו… אני עבדתי בחברה הזו עד שבוע שעבר. אני אמורה לדעת מה קורה בדיוק אחרי שמכניסים מכשיר לתיקון
אני אמורה לדעת שחלק מהתכנים שיש לי על המכשיר - שירים, וידאו, תמונות - אולי לא יעבדו
אני אמורה לדעת שכדי להעביר את כל אנשי הקשר שלי מעבירים לי אותם לזכרון הסים
אני גם אמורה לדעת שכל האס-אם-אסים שלי ימחקו אם יאופס הטלפון או יוחלף … אמורה לעזאזל!
..אז לא זכרתי.. אז קיבלתי את הטלפון בחזרה. ערכת הנושא - נעלמה, צריך להגדיר מחדש. (מגדירה)
כנ"ל כל ההגדרות האחרות - אינטרנט שפה צבעים צלצולים.. (מגדירה מגדירה מגדירה…)
נעלמו גם כל היישומים שהיו מותקנים על הטלפון (ואינם של החברה כמובן, אלו של החברה מותקנים מחדש)
(מחברת הטלפון למחשב - מתקינה)
לקח לי יותר משעה להבין פתאום שמשהו חסר לי..
ניסיתי להכנס למשהו דרך המחשב, וכבדרך אגב גיליתי - כל זכרון ההודעות ר י ק…
Breath in… Breath out…
טוב, לנתק מהמחשב ולבדוק בטלפון - צריך להיות בטוחים לא יכול להיות…!
ובכן, יכול להיות.
כל אחת ואחת מההודעות, הודעות שהולכות אחורה כמה שנים טובות - שהעברתי אותן במיוחד
מהטלפון השני כדי שישמרו..
טיפשה
הודעות מחברים, ליום הולדת, לשנה טובה, לשכרות טובה, או סתם כי באה המוזה.. .הלך.
שלא נדבר על כמות מכובדת מאד של הודעות מאהובת נפשי לבי וחיי, על חמשירי האהבה וזימה המקוריים והכיפיים
שהיו שם ואינם עוד..
איזה חוסר אחריות
בא לי לבכות..
(ובנוסף אני מרגישה כמו בת 12 בערך שמתבכיינת על ההודעות שלה..! )
קטגוריות: עברית, עבודה, חפירות, שחרור קיטור, כללי
נכתב על-ידי DuVash ביום רביעי, 1 אוגוסט 2007 בשעה 14:35
סוף סוף משהו נחמד, שנותן תקוה לעתיד
לפי המחקר בקישור מצאו את הגן הגורם לשמאליות באנשים..
אמנם מסתבר שיש גם יותר נטיה לסכיזופרניה וכו', אבל נתעלם מזה באלגנטיות
המסקנה העוד יותר משמחת מבחינתי היא שהאם יותר דומיננטית בקביעת העניין הזה
בנוגע לעובר..
ועכשיו מסר לילדי, אם יהיו:
ילדי לעתיד אני שמחה לבשר לך, שלמרות שנדפקת די חזק עם כל השאר, לפחות סביר להניח שתצא שמאלי! 
*המסר מובא בלשון זכר אך יש להתייחס אליו כפניה לשני המינים.
עד כאן, ובקריאת שמאליים - התאחדו..!
יום טוב
קטגוריות: עברית, חדשות, כללי
